כבוד השופטת בית המשפט העליון בדימוס ופרקליטת המדינה לשעבר – עדנה ארבל

מגזין בית המשפט

השופטת עדנה ארבל החלה את דרכה המקצועית בתור פרקליטה במחוז מרכז. כבר אז התגלה כישרונה הרב ולכן מונתה בתור חברה בוועדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לעניין פרשת קו 300. כמו כן, כיהנה כיו"ר הוועדה להסדרת נוהלי ההפעלה של סוכנים סמויים וסייעה לוועדת החקירה של אירועי הטבח בסברה ושתילה. בסוף שנות השמונים מונתה ארבל לכהן כשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במקביל לימדה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב קורסים בדיני ראיות ובסדר דין פלילי.

היא נחשבת לעילוי במשפט הפלילי ובמשפט הבינלאומי – ולכן היה זה אך טבעי שבשנת 1996 מונתה כבוד השופטת לכהן בתפקיד פרקליטת המדינה ושימשה גם כממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה בהיעדרו. היא ישבה בראשות ועדה שגיבשה קוד אתי לפרקליטים, והשתתפה בדיונים ברומא, האג ושטרסבורג בנושא בית הדין הפלילי הבינלאומי. בשנת 2004 מונתה לכהן כשופטת בבית המשפט העליון ושימשה בתפקיד זה במשך עשור שנים. בתקופה זו מונתה גם על ידי שר המשפטים לראשות הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות.

דברי התודה של נציגת שופטי בית המשפט העליון

נרגשת ושמחה אני להיות כאן בערב ההוקרה לשופטות ולשופטים שעל־פי האמור בהזמנה האירו את המשפט הישראלי. ברשותכם, אומר מספר מילים לגבי השיפוט. כמי שהיתה בראשית דרכה המשפטית עורכת דין במשרד עו"ד פרטי, שעסק בעיקר בנושאים פליליים, חרשנו את הארץ והופענו בפני שופטים בבתי משפט בערכאות השיפוט השונות, וייצגנו נאשמים שהואשמו בסוגים שונים של עבירות, בהן קלות כחמורות.

מוניתי אחר־כך לפרקליטת מחוז מרכז, שופטת ביהמ"ש המחוזי, פרקליטת מדינה במשך כמעט עשור, ושופטת בימ"ש העליון עד לפרישתי. לאחר כל ה"מסע" הזה, אני מרשה לעצמי לומר באחריות שתפקיד השופט הוא הקשה, האחראי והכבד מכולם.

גורלו של אדם, צדיק או עבריין, הוא על כף המאזניים, וזאת אחרי שמיעת עדים, קבלת ראיות, וסיכומי התביעה והסנגוריה, ובסופו של יום גם דברי הנאשם. אני לא מגלה כאן דבר חדש, רק מבקשת להדגיש- על השופט מוטלת ההכרעה הסופית לקבוע לגבי הנאשם אם אשם הוא או זכאי, ואם הורשע, לקבוע מהו העונש הראוי לו. ותאמינו לי, הכרעה זו מדירה שינה מעיניו של השופט, והוא ישוב ויבדוק את הראיות שבפניו, ישוב וישקול שוב ושוב מהו פסק הדין הראוי עד שיקבל את ההכרעה הסופית הצודקת בעיניו שהיא גורלית וקובעת עתידו וחייו של אדם.

אני מודה ומברכת בשם חבריי השופטים שנמצאים כאן היום, את אלו שמצאו להודות ולהאיר את אלה ששפטו והוזמנו לכאן היום, ולדברי הבוחרים- האירו את המשפט הישראלי, ורבים מהם עודם מאירים אותו. אם תרמנו, ואני אומרת בשם כל הנבחרים, להארה זו והגברנו או הוספנו אמונה במערכת המשפט, שהיא כה חשובה ובידיה והכרעותיה גורלו של אדם, צעיר כזקן, חלש כחזק, ופניו וליבו לביהמ"ש שיעשה עימו צדק. אין ספק שכל אחד מכם עשה, וכך השופטים היום- פועלים כמיטב יכולתם והכרתם, אחרי לימוד ושינון חומר הראיות, הפסיקה, במטרה לעשות צדק עם הנאשם העבריין, כמו גם עם התובע הקורבן.

אם נפרד כאן היום מאמינים ובטוחים בכוחו של ביהמ"ש לעשות צדק ולהאיר את המשפט הישראלי, ואני מאמינה שכך הוא – נאמר בשמחה ובברכה – אמן!