המאפיין המיוחד של הליכי חדלות פירעון המתנהלים בפני רשם חדלות פירעון, נוגע לניסיון לגבש הסדר נושים עוד בטרם מתן צו פתיחת הליכים, בתור הליך חובה סטטוטורי. היות שמרבית הליכי חדלות הפירעון בנוגע לחובות בסכומים נמוכים הם כאלו שאינם מעוררים מורכבות מיוחדת – המחוקק מאפשר את הסדר החובות במהירות וביעילות, ללא צורך בהליך ממושך הכולל צו פתיחת הליכים.
בין היתרונות הגלומים באישור הסדרי נושים בטרם מתן צו פתיחת הליכים ניתן למצוא למשל: יציאה מהירה יותר של החייב מן החובות; שיקום כלכלי והשתלבות מחדש בחברה היצרנית; פתרון גמיש יותר לנושים ולעתים תוך העדפותיהם הפרטיות; שליטה רבה יותר בהליך והימנעות מכבילה לסד של כללים הכרוכים בצו פתיחת הליכים; הוזלת עלויות לכל הצדדים וחסכון במשאבים הציבוריים, הכרוכים בקיומו של הליך חדלות פירעון ממושך; ומתן אפשרות לנושים לקבלת דיבידנד גבוה יותר ובזמן קצר יותר, ועוד.
על רקע זה, הרשם גיא סמולרצ'יק בוחן במאמרו, שתי שאלות עיקריות: אחת, מדוע המחוקק בחר שלא להחיל את החריג הקבוע בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמאפשר בתנאים מסוימים אישור הסדר נושים חרף העדר רוב מניין וערך – על ההסדרים הנדונים בפני רשם חדלות הפירעון? שתיים, האם בכל זאת מוקנית לרשם חדלות הפירעון הסמכות לאשר הסדר נושים בהעדר רוב מניין וערך, במקרים חריגים, ומהו היקף שיקול דעתו בסוגיה זו?
הסמכות הקבועה בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון אינה נמנית על רשימת סמכויות בית המשפט אשר הוענקו לרשם חדלות הפירעון. מחד גיסא ניתנה לרשם חדלות הפירעון הסמכות לאשר הסדרי נושים, ומאידך גיסא ניטלה ממנו אחת הסמכויות החשובות הכרוכות בניהול הדיון בהליך זה.
הליך ההסדר בפני רשם חדלות הפירעון כולל, בהעדר הסכמה מטעם כל הנושים, שתי אסיפות נושים – האחת אצל נציג הרשם, והשנייה בדיון בפני רשם חדלות הפירעון. איסוף המידע והחקירה מתבצעים הן על־ידי הנציג והן על־ידי רשם חדלות הפירעון. הנה כי כן, ההליך כולל מנגנון של "איזונים ובלמים" ומתן מספר אפשרויות לנושים להתייצב ולהביע עמדתם. לפני רשם חדלות הפירעון פרוסה תמונה רחבה בדבר יכולתו של היחיד, זכויותיו ונכסיו, מתוך בקשת היחיד והמסמכים שהגיש, סיכום הנציג, חקירת היכולת, וכן מתוך הנתונים המצויים במערכת תיקי ההוצאה לפועל של היחיד וצווי המידע. לדעת הרשם, אפוא, אין הצדקה להבחנה בין הליכי ההסדר בפני בית המשפט ובין הליכי ההסדר בפני רשם חדלות הפירעון, בכל הנוגע להפעלת הסמכות בסעיף 87 לחוק.
בהמשך המאמר, בוחן הרשם סמולרצ'יק האם קיים עיגון חוקי או פסיקתי אחר לאישור הסדר חרף אי השגת רוב מניין וערך מטעם הנושים, בהליכים לפני רשם חדלות הפירעון. זאת, בנסיבות מיוחדות, בעת שהתנגדות נושה שאינה סבירה עשויה, במקרים מסוימים, לשמש שיקול להתעלמות ממנה, או לכל הפחות למתן משקל נמוך להתנגדות האמורה (אל מול הסכמות אחרות שניתנו), ואם ההצעה הוגנת וצודקת ובעלת תועלת לנושים ועדיפה על פני מתן צו פתיחת הליכים.
לבסוף הרשם עמד על כך שמצב העניינים הנוכחי, שבו קיימת לקונה חקיקתית, אינו רצוי ומקשה על העוסקים במלאכה. הסדרי הנושים בטרם מתן צו פתיחת הליכים משמשים הליך ייחודי בפני רשם חדלות פירעון, ומטרתם לסיים את ההליכים באופן יעיל ומהיר, ללא העלויות וההשלכות הכרוכות במתן צו פתיחת הליכים ליחיד. עוד יש לשמור על זכות הקניין של הנושים ושלא ייעשה שימוש לרעה בהליכי חדלות הפירעון.
משום כך, ועל מנת לשפר את יעילותו של ההליך ולייצר ודאות משפטית, הרשם סמולרצ'יק סובר כי על המחוקק לשקול תיקון חקיקה אשר יחיל את הוראות סעיף 87 לחוק לגבי רשמי חדלות הפירעון. כך ניתן יהיה לעגן באופן איתן את סמכותו של רשם חדלות הפירעון להפעיל את חריג ההתערבות בשיקול דעת הנושים, במשורה, וכפי שכלי זה הוענק לשופטי חדלות הפירעון.
Comentarios