עו"ד אורית מור סיניבר, ליטיגטורית מובילה עם התמחות בליטיגציה מסחרית בתיקי מעמד אישי . מייצגת בתיקי הגירושין וסכסוכי הירושות והעיזבונות מהגדולים במשק הישראלי במשרד א. טירר ומצליחה לשמור על דממה תקשורתית ללא חשיפה אישית ופיננסית של הלקוחות.
איך התחלת את דרכך בתחום דיני המשפחה?
הייתה לי הזכות להתמחות אצל כב' השופט (בדימוס) חיים פורת סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב. אני סבורה שקיים קונצנזוס לגביו, שהוא מגדולי שופטי המעמד האישי ומי שטבע חותמו בתחום לדורות הבאים. הגעתי לראיון קבלה להתמחות . כב' השופט עיין בגיליון הציונים שלי והודיע לי "אם קיבלת ציון 100 בדיני חוזים אצל הבן שלי , אני לא צריך אסמכתא טובה מכך לכישוריך ". בנו של השופט הוא כמובן פרופסור אריאל פורת כיום נשיא אוניברסיטת ת"א. בלשכת השופט העברתי שנה אינטנסיבית .הייתי לו לעזר רב וצברתי ידע שיפוטי שהולך איתי כמגדלור המביא אותי לנמל מבטחים בתיקים המורכבים ביותר. זכיתי לשנת התמחות שציידה אותי ב"ארגז כלים" משובח והכרתי באופן בלתי אמצעי את "מאחורי הקלעים" של עולם המשפט בתקופת נשיאותו של כב' השופט אורי גורן כאשר בין שופטי המחוזי בלטו נשיאי בית המשפט העליון לימים, כב' השופטים אשר גרוניס ואסתר חיות. זו היתה השנה המשמעותית בחיי, היינו סיירת מתמחים מגובשת שמרביתם עשו חיל ,לאחר שלמדו מהמאמנים הטובים ביותר. באותה שנה למדתי את תחום המעמד האישי על בוריו וזכיתי בצוהר לחשיבה שיפוטית שלמעט פרקליטים בתחום היתה נגישות לכך . עם היתרון המוסף הנ"ל התחלתי את דרכי לפני כ 20 שנה במשרד המוביל בתחום - משרד א.טירר.
מה זכור לך כהישג המשפטי החשוב והמרגש ביותר ?
אני תמיד מתבדחת ואומרת שאני עוד צעירה והתיק של חיי עוד לפניי. אבל בהחלט יש תיקים שמשנים חיים ללקוח ולעו"ד המייצג. תיק כזה הוכרע ע"י כבוד השופטת חני שירה בבימ"ש לענייני משפחה בראשל"צ והוגשו עליו ערעורים עד לבית המשפט העליון. ההישג המשפטי היה כרוך גם בהחלטה האמיצה לקחת תיק הביאס קורפוס/חטיפה בידיעה שהוא עשוי להתנהל במקביל בזירה הבינלאומית. תחילת דבר עת הגיע אליי איש עסקים חובק עולם שהיה איל תקשורת במוסקבה וחילק את חייו בין תל אביב , מוסקבה ואגם ז'נבה. אם בנו היחיד הגישה בישראל תביעה לצו "הביאה קורפוס" להשבת הבן למוסקבה. בין ישראל למוסקבה לא קיימת אמנת האג. במהלך ניהול התיק התברר שהאם הגישה גם תביעת משמורת במוסקבה ולבימ"ש הישראלי הוגש פסק דין מתורגם לפיו הוענקה ברוסיה המשמורת לאם. בשל כך נדרשתי להתגונן גם מול הטענה כי ישראל אינה הפורום הנאות לדיון. יצוין כי בהליך שהתקיים ברוסיה היה חסר הגורם העיקרי להכרעה והוא הקטין שהיה בארץ וכאן נבדק על ידי הגורמים המקצועיים וכאן נבחנה טובתו לגופה.
ניהול ההליך הבינלאומי יצר מצב שבו האם החזיקה בפס"ד רוסי לטובתה, ובכך הפכה את הילד ל"אסיר ציון" מסוג חדש כפי שקבע בימ"ש. לכאורה האב לא היה יכול להוציאו מישראל עד הגיעו לבגרות שכן בכל מקום מחוץ לישראל האם תוכל לתבוע להעדיף את פסק הדין הרוסי על פני הישראלי ולהעביר משמורת אליה. ניהול התיק היה ללא ספק נקודת מפנה בקריירה שלי גם בתיקים בינלאומיים על כל המורכבות המשפטית, שמתאפיינת בחשיבה מחוץ לקופסה ובתחושת שליחות ומחויבות עמוקה. בסיפוק אני יכולה לומר שהילד המדהים גדל לגבר ישראלי צבר של ממש, לתפארת מדינת ישראל ובקרוב יקבל צו גיוס ראשון לצה"ל.
מה עומד לנגד עיניך כפרקליטה שמייצגת שחקנים משמעותיים במשק, חלקם עם עסקים חובקי עולם?
ראשית כל, חלק גדול מהתיקים הללו לא מגיעים להתדיינויות בערכאות והחכמה היא לנטרל מיד עם קבלת ייצוג את רעשי הרקע ולנתב את התיקים הללו למסלולי הידברות ומו"מ ענייני תוך ראיית טובת הצדדים לטווח הארוך. זכיתי לייצג בתיקים שהם חלומו של כל פרקליט ולא פעם וויתרתי על תקדימים משפטיים שירשמו על שמי לטובת הגעה להסכמים מיטיבים כאשר רק טובת הלקוחות עומדת על הפרק. מן המפורסמות הוא שבליטיגציה מסחרית פרקליטים בונים להם מוניטין תוך פרסום ואיזכור ההישגים המקצועיים עבור הלקוחות והחברות שבבעלותם, במדורים הכלכליים. הלקוחות שפונים אליי בשל מומחיותי בליטיגציה מסחרית במעמד אישי יודעים שאני כחומה בצורה עבורם. גם כשפונים אליי לקבלת תגובות לאחר שהצד השני ו/או בא כוחו מעוניינים משיקולים זרים בפרסום כמוצאי שלל רב - אני דואגת שזה לא יקרה. הצלחתי משך השנים לשמור על דממה תקשורתית ללא חשיפה אישית ופיננסית של הלקוחות. מסתבר ,שאנשים לא שוכחים זאת וזה חלק גדול מהקרדיט שנותנים לי אנשי עסקים מובילים כפרקליטה ואשת סודם.
מה לגבי תובנות מערכתיות?
המצב המובנה הוא ששופט משפחה דן יחיד ומכריע בתביעות של עשרות ומאות מיליוני שקלים בשעה שאילו התיקים האלו היו נידונים לא בהקשר של סכסוך משפחתי – הסמכות העניינית היתה לבית המשפט המחוזי. כלומר, שופטי משפחה דנים במשפטים בסכומים גבוהים שהחוק לא מקנה סמכות לדון בהם לשופטי שלום אחרים. מצוינים השופטים ככל שיהיו, יש כאן בעיתיות . כפועל יוצא חלק לא קטן מהתיקים הללו מוכרעים בערכאת הערעור בפני 3 שופטים. אני סבורה שבמסגרת התובנות וגל התביעות, יש מקום להידרש ולהקים בבית המשפט לענייני משפחה מחלקה כלכלית (כפי שנעשה בתיקון לחוק בתי המשפט לגבי בתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה שם פועלת בהצלחה מחלקה כלכלית).
צילום: דליה שחר
Comments