בפסק הבוררות השנוי במחלוקת, פסלה שוב סגנית נשיאת המחוזי תל אביב, השופטת יהודית שבח, פסק בוררות שניתן על ידי השופטת בדימוס ורדה אלשיך. החלטה זו עוררה חשש כשהיא חורגת מהוראות בית המשפט העליון, מה שהוביל לחששות לעיוות דין.
מאת: מגזין בית המשפט
אתר חדשות news1 חושף כי תיק שנסוב סביב סכסוך ארוך שנים בין יזמת הנדל"ן זיוה כהן ובין לנסאר נסאר מעלה חשש לעיוות דין. המחלוקת נוצרה ב-2004 במהלך גישור בין כהן לבין צו קתולי לרכישת קרקע בבית שמש בשווי 100 מיליון שקל. לאחר משא ומתן רב, העסקה הושלמה ב-2018 כאשר כהן מימשה את זכות הסירוב שלה ושילמה 300 מיליון שקל.
עם זאת, נסאר תבע דמי תיווך הקשורים לעסקה, שכהן הכחישה בתוקף. בתגובה הגיש כהן תביעה שכנגד נגד נסאר. בפסק הבוררות הראשוני קבע השופטת אלשיך כי נסאר אינו זכאי לתשלום מאחר והוא אינו הצד היעיל בעסקה הסופית.
השופטת שבח ביטלה את פסק הבוררות הראשון, וקבעה כי השופטת אלשיך חרגה מסמכותה בכך שהעדיפה פרשנות משלה להסכמים בין כהן לנסאר. היא גם ציינה כי לנסאר לא ניתנה הזדמנות מספקת להציג את טענותיו וראיותיו בנוגע למעורבותו בעסקה.
בית המשפט קיבל חלקית את ערעורה של כהן, וביטל את הקביעה כי השופטת אלשיך חרגה מסמכותה. אלא שפסק הדין השני של השופטת שבח אושר על ידי בית המשפט. משכך, הורה בית המשפט העליון להחזיר את הסוגיה לבורר, לאפשר לצדדים להציג את טענותיהם וראיותיהם במלואן. לאחר מכן הבוררת תשלים את פסק הבוררות בהתבסס על שיקול דעתה.
פסקי הדין הסותרים עוררו מחלוקת וויכוחים. החלטת השופטת שבח לפסול את פסק הבוררות הראשוני נתפסת כחריגה מהוראות בית המשפט העליון, המטילה ספק בהגינות ההליך ובתקינותו. השופטת שבח מציינת כי פסק הדין של השופטת אלשיך "עיוות דין כואבת" ועוד יותר אופיו השנוי במחלוקת של המקרה.
התערבותו של בית המשפט העליון, תוך קבלת חלקית ערעורו של כהן, מלמדת על הצורך בבדיקה יסודית של הנושא. הוראת בית המשפט להחזיר את העניין לבורר נועדה להבטיח שכל הטיעונים והראיות יישקלו כדין לפני מתן פסק דין סופי.
Comments