רואה החשבון רן שחר התקבל לתפקיד חשב בחברה, ובעקבות זאת התפטר ממקום עבודתו הקודם. אולם, עוד לפני תחילת עבודתו בחברה החדשה, החברה התחרטה. בית הדין לעבודה פסק לטובתו פיצוי של 30 אלף שקל על עוגמת נפש שנגרמה לו, וכן פיצוי של כ-12 אלף שקל אובדן שכר עבודה עבור 13 ימים שבהם נותר ללא הכנסה.
שחר, רו"ח וכלכלן במקצועו ניהל משא ומתן עם חברת "תלמה שלמה טראוול סולושיינס בע"מ - שירותי תיירות" לתפקיד חשב, והוסכם כי יועסק בתפקיד ישתכר ב- 28 אלף שקל בחודש +רכב. בעקבות ההסכמה, הודיע באותו היום על התפטרותו ממקום עבודתו דאז. הוא היה אמור להתחיל את תפקידו החדש בתום תקופת ההודעה מוקדמת בת 30 הימים, אך החפיפה החלה עוד קודם.
עם זאת, בטרם החלו יחסי העבודה ומסיבות המצויות במחלוקת בין הצדדים, בעלי החברה חזרו בהם מרצונם להעסיקו. בתגובה, המועמד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב, בה דרש פיצויי הסתמכות לתקופה של 18 חודשים בגובה 880 אלף שקל, ולחלופין לפיצויי ציפייה בשל הפרת החוזה העבודה שנכרת.
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וסגן הנשיאה דורי ספיבק קבע בשבוע שעבר כי נכרת הסכם מחייב עם המועמד לבין החברה. גיוס המועמד נעשה על פי צורכי החברה, בידיעת המנכ"לית, וההודעה על ההחלטה להעסיקו נשלחה במייל, כללה את תנאי העסקתו והעידה על גמירות דעת.
החברה טענה כי נוכח היותה בשלבי הקמה, התקשתה לצפות מראש את היקפי הפעילות הצפויים; וטענה שלא ניתן היה לצפות את התפרצותו המחודשת של נגיף הקורונה ומבצע שומר חומות, שפגעו קשות בעסקי התיירות. טענת החברה להגנת הסיכול נדחתה. לפי ההגנה, אם בעת כריתת החוזה ניתן היה לדעת על נסיבות שהובילו להפרת ההסכם - הצד המפר פטור מהתחייבות לפיצוי.
בית הדין קבע כי העובד פעל באופן סביר במאמץ להקטין את נזקו מאחר והוא מצא עבודה תוך שבועיים. לפיכך, נקבע כי הנזק שנגרם לו היה בשל אובדן שכר עבודה למשך 13 ימים בלבד, בין סיום עבודתו להתחלת העבודה במקום החדש. נקבע לו פיצוי ממוני של 11,875 שקל עבור הנזק של 13 ימי עבודה.
בנוסף, משיקולי צדק נקבע גם פיצוי בסך 30,000 שקל, השופט שוכנע כי הנתבעת נהגה כלפי העובד בחוסר הגינות וחוסר תום לב בכל הקשור בגיוס התובע לעבודה, במיוחד היא האיצה בו לבצע את המעבר בהקדם והחלה את הליך החפיפה לתפקיד לפני המועד המוסכם.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
Comments