השופט יעקב שקד חייב את עו"ד שרמן בהוצאות של 3,000 שקל לאוצר המדינה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יעקב שקד (בצילום), הטיל על עו"ד רועי שרמן לשלם הוצאות אישיות בסך 3,000 שקלים לטובת אוצר המדינה. ההחלטה התקבלה בעקבות התנהלותו של שרמן בעתירה שהגיש בשם פלסטינים שביקשו להישאר בישראל, כאשר נקבע כי טיעוניו היו "בלתי מדויקים ומטעים".

העותרים סיפרו כי נמלטו לישראל באפריל השנה בשל איומים שספגו ברשות הפלשתינית עקב שיתוף פעולה עם ישראל. לדבריהם, פנו באמצעות שרמן למתאם הפעולות המדינה בשטחים בבקשה לקבל אישור שהייה אך לא קיבלו מענה. במהלך הדיון בעתירה התגלה, כי שרמן פנה חמישה חודשים מאוחר מכפי שטען ובלא הטפסים הדרושים; השופט שקד דחה את העתירה על הסף בנימוק של חוסר נקיון כפיים, אי-מיצוי הליכים ושיהוי משמעותי בהגשת הבקשה.

בעקבות התנהלותו, הורה השופט שקד לעו"ד שרמן להגיב לאפשרות שיוטלו עליו הוצאות אישיות. בתשובתו טען, כי פנה מספר פעמים בשם מרשיו וצירף גזירי מיילים רבים, כאלה שלא ניתן היה לראות בברור מה נושאיהם. המדינה השיבה, כי המיילים עסקו בכלל בענייניהם של לקוחות אחרים. שרמן הודה בכך וטען שמדובר בטעות של אשתו העובדת במשרדו, מבלי לצרף תצהיר מטעמה התומך בדבריו.

השופט שקד ציין כי "חיוב פרקליט בהוצאות לאוצר המדינה הינו ענין חריג ושמור למקרה קיצוני. כלי זה ניתן לשימוש לא רק בשל התנהגות באולם המשפט, אלא גם בשל כתבי טענות שמוגשים לבית המשפט. סבורני כי זהו המקרה המובהק לעשות שימוש בכלי זה".

השופט הסביר כי נמצא שטיעונו של בא-כוח העותרים, כפי שהוצג בעתירה ובעיקר סעיף 4 לה, המתיימר לשקף פנייה שלו בשם העותרים, ואף חמור מכך, בטיעון שהגיש לעניין ההוצאות האישיות, "אינו אמת ומטעה". עורך הדין של העותרים צירף קטעי מייל הכוללים פרטים טכניים כגון: שולח, נמען ותאריך – אך לא כללו את נושאי הפניות - כאשר המיילים כלל לא מתייחסים לעותרים. למרות זאת, טען בפני בית משפט כי מדובר בפניות בשם העותרים ובעניינם, בניסיון להצדיק את עמדתו ולהימנע מהטלת הוצאות אישיות.

"המדובר בהתנהלות חמורה שאין ליתן לה יד. טוב היה בא-כוח העותרים עושה אילו היה מודיע לאחר פסק הדין וכאשר נתבקשה עמדתו לעניין ההוצאות האישיות, שנפלה שגגה תחת ידו בתחילתם של דברים, בקשר לפנייה מיום 3.4.24, אך הוא עמד על טענותיו, שנתגלו כחסרות בסיס ומטעות. ולא רק זו - אזכיר כי כל הפניות שלהן טען בא-כוח העותרים בתגובתו מיום 8.11.24, כלל לא הוזכרו בעתירה או בתשובה לבקשה לסילוק על הסף, ודי לחכימא ברמיזא. דומה כי הטענה שמדובר בטעות בהיסח הדעת של מי מצוות המשרד מוקשית, לשון המעטה".