גבר טען שתלונות שווא הוגשו נגדו, השופט: לא כל סכסוך גירושין מצדיק הליך פלילי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה ארבע קובלנות פליליות שהגיש גבר נגד גרושתו ונגד בן משפחתה. בקובלנה נטען ללשון הרע ולפגיעה בפרטיות, בעקבות תלונות שווא לכאורה שהגישו נגדו במשטרה. השופט דב פולוק קבע כי הטענות אינן מתאימות לבירור במסגרת הליך פלילי.

במרכז הפרשה נמצא סכסוך מתמשך בין בני זוג שהתגרשו לפני כשלוש שנים. במקרה זה, בחר הגבר להגיש "קובלנה פלילית" – הליך שבמסגרתו המאשים הוא אדם פרטי - בניגוד להליך פלילי רגיל שבו המדינה היא המאשימה.

לטענת הגרוש, מיד לאחר סיום הנישואין החלה גרושתו לנהל מסע השמצות והגשת תלונות שווא נגדו. לדבריו, היא הגישה בין היתר תלונה במשטרה על עבירות מין ואיומים, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצו הגנה תוך הצגת מצג שווא, ואף נכנסה לביתו בליווי משטרתי. לטענתו, כל התלונות נסגרו בסופו של דבר מחוסר אשמה.

לטענתו, מעשיה נבעו מאי שביעות רצון שלה מהסכם הגירושין, וכי פעלה בכוונת זדון כדי לפגוע בשמו, בפרנסתו ובמעמדו החברתי. לדבריו, בן משפחה של גרושתו היה מעורב במעשים אלה ואף לחץ עליה להגיש את התלונות נגדו.

עוד מציין הנאשם כי עצם עיכובו מספר פעמים על ידי משטרת ישראל, "לעיתים מול ילדיו ושכניו, מעצרו ושחרורו בתנאי שחרור, וההוצאות הרבות להן נדרש עקב תלונות הכזב שהוגשו כנגדו, מהווים עילה בפני עצמה לבירור הקובלנה ומיצוי הדין עם הנאשמים".

מצד שני, טענה האישה כי הקובלנות הוגשו מתוך מניעי נקם, וכי למעשה בעלה לשעבר הוא זה שמטריד אותה באמצעות תביעות סרק ותלונות שקריות. לדבריה, הוא מסתיר את התנהלותו האמיתית, הכוללת גם ניכור הורי כלפי ילדיהם המשותפים. עוד ציינה כי בית הדין הרבני דחה את תביעתו שהגיש בנושא הניכור ההורי ואף העניק לה משמורת מלאה על בנם הקטין.

בן המשפחה, הנאשם השני, טען כי הקובלנות הוגשו מתוך כוונה להשיג יתרונות בהליכים משפטיים נוספים, להפעיל לחץ על עדים ולסחוט כספים בדרכים שלא כדין.

השופט דב פולוק קבע כי אין מקום לדון בטענות במסגרת קובלנה פלילית. הוא הסביר כי בניגוד להליך פלילי רגיל, שבו התביעה שוקלת שיקולים ציבוריים, , קובלנה פלילית מוגשת על ידי פרט ויכולה לשמש ככלי לריבוי סכסוכים אישיים ולניצול לרעה.

לגבי טענות לשון הרע, נקבע כי רוב הפרסומים נעשו במסגרת תלונות שהוגשו למשטרה בפני קהל מצומצם ולא בפני הציבור הרחב. בפסק הדין הובהר כי רק במקרים חריגים בחומרתם ניתן להגיש  קובלנה פלילית בגין דברים שנאמרו במסגרת תלונה במשטרה.

באשר לטענות לפגיעה בפרטיות, קבע השופט כי לאישה ולקרוב המשפחה עומדת הגנה חוקית על פרסומים שנעשו במסגרת הגשת תלונה לרשות מוסמכת. בנוסף, ציין השופט כי המעשים המתוארים בקובלנה השלישית נראים יותר כהסגת גבול מאשר כפגיעה בפרטיות.

השופט סיכם כי החשש שהתנהלות הצדדים מונעת מרגשות נקם בשל סכסוך הגירושין הוא ממשי, והורה על ביטול כל ארבע הקובלנות. "אני מחייב את הקובל לשלם לכל אחד מהנאשמים הוצאות משפט בסך של 3,000 שקל". (סה"כ 6,000 שקל).