סיום לפרשת שורט טרייד: הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון עם שלומי נוימן (43), המנכ"ל והבעלים של חברת הברוקראז' שורט טרייד, במסגרת ההסכם יודה נוימן בעבירה של גניבה בידי מורשה של סכום משמעותי שלא ידוע במדויק, וירצה 9 חודשי עבודות שירות בכפוף לאישור בית המשפט.
בסוף יולי הוגש כתב האישום והסכם על הסדר הטיעון לבית המשפט השלום בירושלים. ב-19 בנובמבר צפוי דיון שבו יודה נוימן במסגרת הסדר.
ב-2018 קרסה חברת שורט טרייד שדרכה סחרו מאות ישראלים בשוק ההון האמריקאי. נוימן הודיע ללקוחות המופתעים כי החברה מפסיקה את פעילותה, בעקבות "קשיים כלכליים ובירוקרטיים". הגישה של הסוחרים למערכת הופסקה, וכל אחד מהם איבד סכומים שנעו בין עשרות למאות אלפי שקלים.
יחידת ההונאה של משטרת ירושלים פתחה בחקירה שנמשכה עד 2021. התיק עבר בין פרקליטות מחוז ירושלים לבין המשטרה לביצוע השלמות חקירה, ונערכו חיקורי דין. גם אחרי שהתיק עבר לפרקליטות, עברו עוד מספר שנים עד שהוגש כתב האישום, והליך השימוע שבסופו גובש ההסדר.
נוימן היה הבעלים של חברת שורט טרייד, שפעלה מישראל דרך שלוש חברות פרטיות שבבעלותו, שנרשמו באיי הבתולה הבריטיים ובאנגולה. הוא פתח חשבון נאמנות בבנק מזרחי טפחות, והחברה סיפקה ללקוחות מערכת למסחר בניירות ערך המחוברת ישירות בבורסה בארה"ב.
הצורך בכך נבע מהרגולציה בארה"ב, אשר מגבילה את פתיחת החשבונות למסחר בהיקפים קטנים. כדי להתגבר על הדרישה, נפתחו חשבוונות אצל ברוקרים מורשים בארה"ב, כך שהמשקיעים יכלו לבצע עסקאות בסכומים קטנים. נוימן שימש כנאמן ומורשה החתימה הבלעדי בחשבון הנאמנות שבו הוחזקו כספי הלקוחות.
על פי כתב האישום, נוימן נקלע לחובות הקשורים להנפקת חברת קנאביס, דבר שגרם לו לגנוב מכספי לקוחות שורט טרייד ולהעבירם למשקיעים במיזם הקנאביס להם היה חייב כספים, מהלך שהוביל לקריסת החברה.
היוזמה החלה לאחר שנוצר שיתוף פעולה עסקי בין נוימן לאיציק שרם, כפיר זילברמן ולביא קרסני, במטרה לגייס כספים עבור חברה ישראלית לפיתוח קנאביס רפואי לפני הנפקתה בבורסה, ובתמורה לכך היא תקצה למשקיעים מניות לאחר מכן. שרם היה חשוד בפרשה, אך תוך זמן קצר נסגר נגדו התיק בשל חוסר ראיות.
לנוימן הייתה פעילות עסקית בסינגפור, שם פעל לגייס משקיעים. הוא הצליח לסייע בגיוס 1.3 מיליון דולר ממשקיעים סינגפוריים עבור מיזם הקנאביס, בתמורה להקצאת מניות. הוא רכש מניות בחברת הקנאביס OWCP עבור המשקיעים באמצעות החברות שבבעלותו, והנפיק להם תעודה המאשרת על המניות שבבעלותם.
בסוף שנת 2016 העבירו שרם וזילברמן מניות כדי ששורט טרייד תקלוט את מניות הקנאביס, ותטפל במכירתן בהתאם להוראותיהם. נוימן נתקל בקשיים רגולטוריים שמנעו את האפשרת למסחר במניות.
בתחילת 2017 מניית הקנאביס זינקה במאות אחוזים, והמשקיעים שלחו הוראות מכירה, עם זאת, נוימן לא ביצע את כל ההוראות, ובגלל הלחץ שבו היה נתון, הציג למשקיעים מצגים שקריים על מכירה בשער גבוה. כשהתחיל להעביר הוראות מכירה, ערך המניה ירד, מה שיצר פער בין הסכומים שקיבל מהמכירות לבין חובותיו למשקיעי הקנאביס.
המשקיעים דרשו לקבל את הרווחים, ובמהלך 2017 גנב נוימן "סכום משמעותי, שאינו ידוע במדויק למאשימה" - כך לפי כתב האישום, מכספם של לקוחות שורט טרייד שלא לקחו חלק בעסקת הקנאביס. ביום שבו נסגר המסחר, הסתכם החוב במיליוני דולרים.
איך מסתיים התיק בעונש של ב-9 חודשי עבודות שירות? אחד השיקולים בקביעת העונש יהיה העובדה שכתב האישום לא נוקב בסכום מדויק, לצד החוב הגדול שנוצר על ידי נוימן למאות משקיעים שנאמד במיליוני דולרים. למרות שלפי הפסיקה, העונש על גניבת כמה מיליוני דולרים צפוי להביא למאסר בפועל, הפרקליטות החליטה לוותר על דרישה למאסר בפועל במסגרת ההסדר, ולהסתפק ב-9 חודשי עבודות שירות.
הנימוקים יינתנו בדיון שיתקיים בשבוע הבא, אך השיקול המרכזי עשוי להיות מורכבות התיק, שכלל חיקורי דין בחו"ל והיה צפוי להוביל לניהול הליך משפטי ארוך. זאת, לצד האפשרות שבסיום המשפט היה נגזר דינו לעונש דומה, או למאסר למשך שנים בודדות.
סיבה נוספת עשויה להיות ההסברים שהציג נוימן שלפיהם ההתנהלות נבעה מהסתבכות עסקית. זאת, בנוסף לזמן שלקח למערכת אכיפת החוק לטפל בתיק - שש שנים מאז פתיחת החקירה ועד להגשת כתב האישום.
בהודעה מטעמו של נוימן נמסר כי "מדובר בהסדר טיעון שמאזן בין כלל הרכיבים והנסיבות המיוחדות בתיק זה ומביא בחשבון הן את הבעיות הראייתיות, הן את העובדה שמרשי לא היה זה שנהנה מהכספים וכן את עניין חלוף הזמן הגדול בתיק".
לאחר קריסת החברה פתחו כמה מהלקוחות בהליך פירוק במטרה לקבל את כספם בחזרה. בית המשפט מינה את מפרקים. התיק היה מסובך וכלל היבטים בינלאומיים רבים ותביעות נגד צדדים שלישיים. ההליך הוביל אחרי 1,000 שעות עבודה, כך על-פי דוח שהוגש לבית המשפט, לאיסוף חלק מזערי מהכספים - 342 אלף שקל בלבד.
רוב הכספים 200,000 אלף שקל הגיעו מתביעה בעקבות הליך גישור שנוהל על ידי השופט בדימוס איתן אורנשטיין, זאת לאחר שהמפרקים ביקשו להשיב סכומים הרבה יותר גבוהים.
החברה החזיקה במניות בלוקסמבורג, ששוויין עמד אז על 750 אלף דולר. עם זאת, המפרקים עדכנו את בית המשפט כי נחסמה דרכם למימוש המניות, בשל צו בינלאומי, ולאחר כישלונה של המדינה בהבאת המניות ארצה, השווי שלהן צנח דרסטית עד לשווי כמעט אפסי.
תביעות החוב הסתכמו ב-23 מיליון שקל, אך לא התבררו באישור בית המשפט. המפרקים ציינו כי יידרשו מאות שעות עבודה לטיפול בתיק, והדיבידנד שיחולק יהיה מזערי ויעמוד בממוצע על 0.75% מהחוב. גם נציגת כונס הנכסים תמכה בכך, לאור גובה תביעות החוב.
בסופו של תהליך, רוב הכספים הוקצו לשכר-טרחת המפרקים עבור עבודה שנמשכה 6 שנים (274 אלף שקל), אגרת השגחה של הכונס הרשמי (47 אלף שקל), ושכר-טרחת המגשר (12 אלף שקל).
במאי 2024 הורה בית המשפט על סיום סופי של פעילות החברה, והמפרקים שוחררו מתפקידם. בשנת 2019 הוכרז נוימן כפושט רגל, אך שנתיים לאחר מכן בוטל ההליך.
השופטים אשר טיפלו בתיק במשך השנים והביאו לסיומו: השופטת חנה פלינר, השופטת איריס לושי-עבודי, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ארנון איתן, מבית משפט שלום ירושלים והשופט בדימוס איתן אורנשטיין.
Comments