אלי רייפמן, מייסד אמבלייז, סיים לרצות את 4 שנות המאסר שנגזרו עליו בשל עבירות מרמה לפני יותר מעשור. עם זאת, השלכות הפרשה עדיין מעסיקות את בתי המשפט כיום.
עורך דינו לשעבר של רייפמן, ארנון גיצלטר, נדרש לשלם סכום של כ-3.5 מיליוני שקלים. הוא תבע להפעיל את פוליסת האחריות המקצועית שלו, אך חברות הביטוח מגדל ומנורה סירבו לכך. לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את התביעה וקבע כי הפוליסה אינה תקפה, שכן "לא מדובר ברשלנות אלא במרמה".
פרשת אמבלייז נחשפה בשנת 2009 עם הגשת כתב אישום נגד רייפמן. היזם, שחברת ההייטק שהקים, אמבלייז, אשר הוערכה שווי שיא של 8 מיליארדי דולרים, הורשע ב-2011 בזייף מסמכים לפיהם הוא מחזיק במניות החברה, אף שלמעשה לא היו ברשותו. הזיוף איפשר לרייפמן לקבל הלוואות מיליוני דולרים כנגד שעבוד מניות שכאמור לא היו בבעלותו.
לאחר הרשעתו, רייפמן נכנס לכלא, הוכרז כפושט רגל, וחויב לשלם מיליונים למעורבים נוספים בפרשה, שחלקם אף הסתבכו בעצמם בתביעות בעקבות ההשלכות סביב הפרשה.
עו"ד ארנון גיצלטר שימש כיועץ המשפטי של חברת אמבלייז ושל רייפמן עצמו. נושים שלא קיבלו בחזרה את כספם תבעו את גיצלטר על חלקו בפרשה, ובית המשפט העליון חייב אותו לשלם להם כ-3.5 מיליוני שקלים.
גיצלטר פנה לחברות הביטוח מגדל ומנורה – אצלהן היה מבוטח באחריות מקצועית – בבקשה לכסות את התשלום. שתי החברות סירבו, בטענה שהתנהלותו של גיצלטר לא עומדת בתנאי הפוליסה, שכן הוא לא פעל ברשלנות ובתום לב אלא במרמה.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אליהו בכר, דחה את תביעתו של גיצלטר ואימץ את עמדתן של חברות הביטוח מגדל ומנורה. "אין מדובר במקרה רגיל של חברת ביטוח המתנהלת מול מבוטח המבקש כיסוי בעקבות תביעת רשלנות", נכתב בפסק הדין. "המדובר בפרשה רחבת היקף, שהתנהלה לאורך שנים, ומעורבים בה אדם שהורשע בפלילים על מרמה (רייפמן), וקיימות אמירות נוקבות בפסקי דין על התנהלות גיצלטר - שהינו עו"ד מנוסה וממולח".
השופט בכר ציין כי גיצלטר פעל במרמה, ולכן לא ניתן להפעיל את כיסוי הביטוח במקרה זה. הפוליסה מכסה רק במקרים שבהם עורך דין פעל ברשלנות, טעות או השמטה.
בחלק מהפרשה גיצלטר פעל כנאמן מטעם רייפמן, ולא כעורך דינו - מצב השולל גם הוא את הזכאות לכיסוי, המיועדת לעורכי דין. בכר אף שיבח את התנהלות חברות הביטוח מגדל ולמנורה: "חברות הביטוח התנהלו עקב בצד אגודל, בחנו את הכיסוי, קיימו דין ודברים עם התובע, פירטו את עמדתן במכתבים מנומקים והגיעו להסדרים עם התובע על מנת לצמצם את הפגיעה האפשרית בו".
פסק הדין התבסס על העובדה כי גיצלטר הציג מצג שווא במטרה לסייע לרייפמן לקבל הלוואות, וכן על כך שהציג גרסה כוזבת לחברות הביטוח כשטען שאחת הראיות למעורבותו בפרשה - מסמך שהציג למלווים - זויפה. בית המשפט תיאר את עדותו של גיצלטר בנושא כ"מתחמקת ומלאת סתירות".
נסיונותיו של גיצלטר לטעון בהמשך, כי הגרסה שהשמיע בנוגע לזיוף המסמך הייתה בסך הכל הכחשה מקובלת של מעורבותו בפרשה, נתפסו בפסק הדין כ"טענה מתחכמת, שמוטב שלא הייתה נטענת".
בכר דחה גם את טענתו של גיצלטר, לפיה חברות הביטוח הסתירו ממנו את האמת והטעו אותו לחשוב כי יישאו בתשלום. נפסק, כי גיצלטר היה מודע לכך מראש כי הכיסוי הביטוחי כפוף לתנאים, וכי חברות הביטוח דחו את הכיסוי בהתאם לחוק "כשהתבררו מעללי עו"ד גיצלטר הכיסוי נדחה כדין".
בנוסף, קבע השופט בכר, כי גיצלטר הוא שהכשיל את הפשרה, בבית המשפט העליון, אשר עשויה הייתה להפחית את הסכום שנפסק נגדו.
סוף דבר: התביעה נדחית.
השופט בכר חייב את עו"ד גיצלטר לשלם הוצאות לחברות הביטוח מגדל ומנורה בסך של 100 אלף שקלים. (50,000 ₪ לכל נתבעת).
עוד הוכחה לכך שרובם עוכרי דין. רק בצע כסף מניע אותם. לא דין לא צדק ולא זכויות אדם.