יש שופטים איכותיים בראשון לציון: בית המשפט לענייני משפחה דחה לאחרונה בקשתו של גבר לקיים את צוואת אימו שנערכה לפני כעשור לאחר שנקבע כי חתימתה עליה על המסמך זויפה. פסק הדין ניתן ארבע שנים אחרי שבקשה קודמת של הבן לממש צוואה אחרת של אימו נגנזה בין היתר על רקע חוות דעת גרפולוגית זהה.
המנוחה הלכה לעולמה בשנת 2020 והשאירה אחריה דירת מגורים. הצדדים בהליך הם בנה, שביקש לממש צוואות שהותירה לכאורה לטובתו, ומנגד אחותו ויורשיו של אחיו שנפטר קודם לכן.
הליך החל בבקשת הבן לקיים צוואה נוטריונית משנת 2020, שלטענתו נערכה על ידי אמו לטובתו סמוך לפטירתה. עם זאת, בשלב מסוים נסוג מהבקשה, והיא נמחקה בעקבות חוות דעת רפואית וגרפולוגית שקבעו כי האם לא הייתה כשירה בזמן עריכת הצוואה, וכי החתימה המתנוססת עליה אינה שלה.
בחודש אפריל בשנה שעברה הגיש הבן את בקשה נוספת, הפעם לקיום צוואה ישנה יותר של אימו – שנערכה בשנת 2013. אחותו ויורשי אחיו הגישו התנגדות ובית המשפט הורה על מינוי גרפולוגית לצורך לבדיקת אותנטיות החתימה של המנוחה. מסקנת המומחית, שהוגשה לבית המשפט במאי האחרון, הייתה חד משמעית: החתימה אינה של האם. ובמלים אחרות – מדובר בזיוף.
למרות הממצאים הברורים ולמרות הדמיון להליך הקודם, הפעם בחר האח לנהל את ההליך עד סופו ולקבל פסק דין, בעוד הנתבעים עתרו לבטל את הצוואה ולחלק את עיזבון המנוחה על פי צו ירושה.
השופט עובד אליאס (בצילום) פסק כי אין סיבה לסטות מחוות הדעת הקובעת כי חתימת המנוחה זויפה. מבט בעין בלתי מקצועית וללא מכשור מיוחד על חתימת המנוחה על הצוואה, בהשוואה לחתימותיה על גבי ממסכים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים (מסמכי ההשוואה), מעלה כי אין מדובר בחתימתה, מדובר בחתימה שונה לגמרי, כתב בהחלטתו.
בפסק הדין נכתב כי בעוד שבמסמכי ההשוואה חתמה המנוחה רק עם שם משפחתה, החתימה על הצוואה כוללת את שמה המלא. צוין כי חוות הדעת אמנם ניתנה על בסיס מספר קטן ביותר של מסמכי השווא - שלושה בלבד - אלא שהיה זה בשל התנהלותו של התובע כך שאין לזקוף לזכותו את החלל הראייתי.
השופט ציין כי לשם הכנת חוות הדעת ביקשה המומחית מהצדדים מסמכים שאין מחלוקת שהמנוחה חתמה עליהם. בעוד התובע הגיש לה שלושה מסמכים בלתי תקינים ש"לא ניתן לעבוד איתם", כלשון המומחית, הנתבעים הגישו לה תשעה מסמכים תקינים, אך על שישה מהם הטיל התובע "וטו" בטענה שלא נחתמו על ידי אימו.
"המומחית העידה ופירטה בחוות הדעת כי קיימים הבדלים במהלך השורה, במהירות, בשטף ועוד. קיימים סימנים אישיים מיוחדים בחתימת המנוחה, שאינם בחתימה על גבי הצוואה. עובי כתב היד שונה, זוית האותיות שונה, מהירות הכתיבה שונה וכיו"ב. עדותה של המומחית עקבית וסדורה ומצאתי לקבוע כי היא מהינה ואמינה."
השופט קבע כי התובע הוא האחראי למספר המועט של מסמכי ההשוואה שהוגשו. בסיום העיר שגם בגלל התנהלותו הכללית של האיש – שבחר שלא להסביר מדוע אימו בחרה בו כיורש היחידי; שלשל לכיסו את שכר הדירה מהנכס שבלב המחלוקת עוד בטרם קוימה איזו מהצוואות; ואף התפרץ באופן קבוע במהלך הדיונים – אין מקום לתת בו אמון ולהעדיף את גרסתו על פני זו של המומחית.
לפיכך התביעה נדחתה וניתן צו ירושה אחר המנוחה. השופט חייב את האח התובע בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
Comentarios