ביהמ"ש: עורך דין פינה שוכרת באלימות ו"המשטרה לא טורחת לשלוח שוטר"

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בבית משפט השלום בנתניה התנהל בפני השופט גיא אבנון דיון בנוגע לסכסוך שכירות בין עורך דין נמרוד עובדיה, בעל נכס בנתניה, לבין אישה אשר התגוררה בדירה עם שתי בנותיה הקטינות. עורך הדין (הנאשם) טען כי המתלוננת הפרה את הסכם השכירות עמו, וכתוצאה מכך נתגלע סכסוך ביניהם.

בחודש יוני בשעות הבוקר יצאו האם והבנות מהדירה. כששבו הבנות מבית הספר, הן הבחינו כי מנעול דלת הכניסה בדירה הוחלף וחפציהן הוצאו מהדירה. משכך ישבו מחוץ לדירה והמתינו לאימן.

לקראת ערב חזרה האישה לדירה. הנאשם חיכה לה בכניסה לבניין. היא ניסתה להיכנס לבניין, אך הנאשם סגר עליה את דלת הכניסה, "תפס אותה בשיערה והחל להכותה בראשה ובגופה", והיא התקשרה למוקד 100 של משטרת ישראל בבקשה לקבל סיוע, אך הונחתה להגיע לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה.

על פי הכרעת הדין, המתלוננת בת כ-40, גרושה מזה שנים רבות, מגדלת ומפרנסת את שתי בנותיה לבדה, ללא סיוע. את הדירה שכרה מהנאשם, עו"ד במקצועו, אשר הקים שני בניינים הסמוכים זה לזה באותו המתחם. בתקופת הקורונה נתגלו מחלוקות בינה ובין הנאשם.  

במהלך הדיון, המתלוננת נחקרה בחקירה נגדית ממושכת, במסגרתה התאפשר לבית המשפט להתרשם ממנה גם כשב"כ הנאשם הקשו עליה, ואף בסיטואציות מתוחות. ניכרו במתלוננת כעסה הרב על הנאשם, ורצונה להיפרע ממנו בגין הנזק והסבל שגרם לה ולבנותיה. "אקדים את המאוחר, בהתחשב במסקנות תחושותיה מובָנות ומוצדקות", אמר השופט.

בהמשך, התרשם השופט אבנון כי המתלוננת אישה חזקה, אסרטיבית, האומרת את אשר על ליבה בלא "כְּחָל וְשָֹרָק - סגנונה קשוח לעתים, בוטה, ואיננו מתפשר. ניכר כי המדובר באישה שידעה את טעמם המר של קשיים במהלך החיים, אשר נלחמת כלביאה כדי להגן על בנותיה, לחנכן ולטפחן, ונאלצת לעשות כל זאת כמפרנסת יחידה המחזיקה את התא המשפחתי בכוחות עצמה".

מנגד, הנאשם סיפר על מערכת היחסים הנפלאה עם המתלוננת ובנותיה, על האופן בו העניק להן מטובו, וסייע להן בחומר וברוח: "חבר שלי נתן לי אבוקדו ונתן לי תותים, וחצי מזה אני נותן לה, חצי אני לוקח אלי הביתה, ולכן היא הרגישה מאוד נוח איתי. לא רק זה, בתקופת הקורונה אין לה טלוויזיה בבית, וכולם היו יושבים בבית ומסתכלים טלוויזיה, אז אמרתי טוב אני אביא משחקי קופסה. למה התחלתי לספר על העבר שלי בתחום הסוציאלי? מפני שהלב שלי הוא כזה, מה לעשות, אני רואה בן-אדם שחסר לו, אני נותן לו".

מהפרוטוקול עולה כי הנאשם ביצע מעין טיפול פסיכולוגי בבנות: "סיפרתי שאני פסיכולוג אז אמרתי להם שאלה כמו בסדנה דינמית 'מה היה החתול הזה עבורכם?', ואז הן אומרות לי 'הוא היה כמו אח מועדף', זה המילים שלהם. הייתי המום עוד פעם, למה? כי האימא טיפלה יותר בחתול מאשר בהם".

התרשמותו של השופט מעדויות ההגנה, במרכזן עדותו של הנאשם, עו"ד במקצועו, בעל הכשרה כפסיכולוג, הותיר בעדותו רושם של מי שמנסה להאדיר את עצמו ככל הניתן, ללא רלוונטיות כלשהי לשאלות, "ניסה לנכס לעצמו תכונות ויכולות לא לו, וביקש לעשות בהן שימוש פסול במהלך המשפט. במקביל פעל להשחיר את המתלוננת כל כמה שאפשר".

השופט שמע את עדויות הצדדים בקשב רב, ואמר כי "לא ניתן להשלים את הכרעת הדין מבלי להקדיש מספר מילים להתנהלותה של משטרת ישראל באירוע. המתלוננת, במצוקתה, פנתה מייד לגורם היחיד שיכול – וחייב – לסייע בהשבת המצב לקדמותו. למרבה הצער, והפליאה, המשטרה לא מילאה את תפקידה".

"עבריין משתלט בכוח על בית מגורים, והמשטרה לא טורחת לשלוח שוטר למקום – בלתי נתפס, לנוכח הכשלים שנפלו בהתנהלותה של משטרת ישראל, "אני מורה להעביר את העתק הכרעת הדין לעיונו של מפקד מחוז מרכז, אשר חזקה עליו כי יפעל לעריכת תחקיר מעמיק".

בשלב מסוים התערב בדיון ב"כ הנאשם עו"ד ניצן שי, אשר הסכים עם דברי בית המשפט, לפיהם אסור היה לנאשם לפעול כפי שפעל, ובמילותיו: "אני אומר שלפי המשפט האזרחי בישראל אסור לבעל נכס לפנות את השוכר שלו ללא תביעה לפינוי מושכר בהחלט... זה מושכלות יסוד". המתלוננת, במשפט קצר, סיכמה באופן בהיר את מעשיו של הנאשם: "זה גניבה, פריצה ותקיפה ביחד, שלוש באחד"

בהחלטתו קבע השופט כי "הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות בכתב האישום, ואני מרשיעוֹ בהתאם".