אישה שנולדה ברומניה לאחר השואה גילתה בגיל מאוחר כי הדמות שדאגה לה אינו אביה הביולוגי.
בעוד היא בשנות ה־70 המאוחרות לחייה, החליטה שהיא מעוניינת כי שמה המקורי מתעודת הלידה יוכר, כדי שתוכל לקבל אזרחות רומנית. לאחר שהמדינה סירבה לבקשתה, היא פנתה לבית המשפט שיורה על הכרת שמה. בית המשפט פסק כי האישה תוכל להשתמש בשם הרשום בתעודת הלידה שלה, אף על פי לא שלא ניתן יהיה לשנות את הפרטים במרשם האוכלוסין בישראל.
אמה של המבקשת, ניצולת שואה, נישאה לאביה הביולוגי של המבקשת זמן מה לאחר סיום המלחמה. ב־1957 נולדה האישה ברומניה. כאשר הייתה כבת שנה וחצי נישאה אמה בשנית לגבר אחר, שגם הוא ניצול שואה, אשר טיפל וגידל אותה כאביה לכל דבר ועניין.
בגיל 6 עלתה המשפחה לישראל עם אשרת מסע בלבד, ובמהלך תהליך העלייה נרשמה הילדה בשמות חדשים, בהתאם לשם משפחתו של אביה המגדל. לטענתה, במהלך השנים היא לא הייתה מודעת לזהותה האמיתית, עד שבגיל 11 וחצי, במהלך ביקור ברומניה, גילה לה קרוב משפחה בסוד שמי שהיא חשבה לאביה אינו אביה הביולוגי. רק ב־1968, בביקור ברומניה, "שכנה סיפרה לי בסוד שמי שחשבתי לסבי הוא למעשה אבא שלי", תיארה האישה את הרגע שבו נחשפה האמת בפניה.
לפי דבריה, במהלך השנים נחשפו מסמכים ותמונות מהתקופה שבה הייתה אמה בהיריון, והיא החלה להבין את הסיבה להבדל בין שמה הרשום ברומניה לשם שקיבלה בישראל לאחר העלייה. כאשר פנתה לשלטונות ברומניה במטרה לקבל אזרחות רומנית, התברר לה כי השם המופיע בתעודת הלידה לא תואם את השם הרשום בארץ.
בבית המשפט טענה שאין לה עניין כספי כלשהו בתוצאה המשפטית, ומטרת הבקשה היא להבטיח תיאום בין הרשומות השונות לצורך קבלת אזרחות רומנית, ולא לשנות את המרשם בישראל.
בא־כוח היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשתה האישה. לדבריו, השם הרשום במרשם האוכלוסין מהווה ראיה לכאורה לנכונותו, והמבקשת לא הציגה כל מסמך ציבורי שיצביע על אי־נכונות הנתונים הרשומים.
בנוסף, טענה המדינה כי לא הוצגו מספיק הוכחות או תעודות התומכות בטענות המבקשת בנוגע לזהותה האמיתית, למרות שגם הדוד הגיע להעיד בבית המשפט ואישר את גרסתה.
בסופו של דבר השופטת חגית מטלין החליטה לקבל את הבקשה. בפסק הדין ציינה כי העדויות שנשמעו היו אמינות וכי הראיות שהוצגו תומכות בגרסת המבקשת.
Comments