בית המשפט בעידן הסייבר – ראיות דיגיטליות פגיעות יותר לזיופים

מאת: פרופ' יניב ואקי

המהפכה הדיגיטלית המתרחשת לנגד עינינו, מציבה אתגרים חדשים בכל מה שקשור להוכחת עובדות במשפט, ומאירה באור שונה את דיני הראיות כפי שתפסנו אותם עד היום. המידע הדיגיטלי שכיח ונוכח בכל מקום. שכיחותה של הראיה הדיגיטלית ונפיצותה לא נובעות רק מריבויים של מכשירים שמטרתם היא תיעוד, אלא גם מסגנון החיים המודרני שבו טכנולוגיה כבר מזמן אינה בחירה והיא נכפית על כל פרט בחברה.

כך, שירותים ממשלתיים ומסחריים רבים עוברים למתכונת ממוחשבת המחייבת שימוש במרשתת (האינטרנט) לשם קבלתם; התקשורת בין אנשים – בין שהיא מקצועית, חברית או אחרת – נעשית לרוב תוך כדי שימוש במכשירי טלפון חכם ובאמצעות יישומים ואמצעים המותירים תיעוד דיגיטלי של השיחה. כך גם באשר לכל מסמך, תמונה, מנגינה, או סרט הנוצרים על ידי אדם – סביר להניח כי עברו עיבוד דיגיטלי – באופן חלקי לפחות, אם לא לחלוטין.

ידועות כמה פרשות מפורסמות בהן ראיות דיגיטליות עמדו במרכזן. כך למשל, פרשת אהוד אולמרט-שולה זקן בה הראיה הניצחת היתה בדמות יומניה הממוחשבים של שולה זקן; פרשת יועצי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו (יונתן אוריך, עופר גולן ואח') בה דובר בראיות דיגיטליות שהופקו ממכשירי הסלולר שלהם; פרשת רונאל פישר ורות דוד בה הופקו הררים של חומרים דיגיטליים מהטלפון הנייד וממחשבו של עד המדינה ערן מלכה.

"ראיה דיגיטלית" היא ראיה שנוצרת באמצעות טכנולוגיה אלקטרונית היוצרת, המאחסנת והמעבדת מידע בינארי. בצורתה הטהורה, ראיה דיגיטלית אינה אלא "קוד בינארי" המורכב מסדרה של אפסים ואחדות. באמצעות השימוש במחשב "מתורגם" הקוד לכדי מסמכים, סרטים, תמונות ועוד. ראיה כזו יכול שתהיה קובץ של מעבד תמלילים, התכתבות בדואר אלקטרוני, עמוד אינטרנט, נתוני יומן ממוחשב ('לוג') המתעד באופן שגרתי פעולות שביצעה מערכת אלקטרונית, קובץ קול כדוגמת שירי ה- mp3 הזמינים להורדה ברשת האינטרנט, מסמך שנסרק למערכת ממוחשבת, נתוני מכשיר רפואי שתועדו במדיה אלקטרונית ועוד. למעשה כל מה שמאוחסן או מעובד באמצעות מחשב או טלפון חכם מהווה ראיה דיגיטלית.

תוצאת הדברים היא כי הראיות המוגשות לבתי המשפט כיום הן ברובן תוצר של עיבוד דיגיטלי כלשהו. סביר להניח כי רק במקרים בודדים יהיו המסמכים מושא ההתדיינות המשפטית מסמכים שמקורם אינו דיגיטלי, ומספרם של אלה ילך ויפחת עם השנים. על כן, עידן הסייבר שהפך את עולמנו לדיגיטלי מציב אתגר חדש בפני ההליך המשפטי. המעבר מראיות פיזיות לראיות דיגיטליות שינה כמה מהתכונות הבסיסיות של הראיות, שלחלקן נודעת נפקות ראייתית של ממש. יוצא אפוא כי השימוש בראיות דיגיטליות במשפט הולך וגובר, וכפועל יוצא נדרשת הכרות מעמיקה של אנשי המשפט עם עולם התוכן הדיגיטלי, לשם שימוש מיטבי בראיות העומדות לצידם.

אחד המאפיינים החשובים של ראיות דיגיטליות הוא קיומו של מידע המכונה "נתוני מסגרת" או "מטא-נתונים" ("Meta-data"). במובנים רבים, מאפיין זה הוא היוצר את ההבחנה בין ראיות דיגיטליות לראיות אחרות.

"נתוני מסגרת" הם כל אותם נתונים המכילים מידע על הקובץ שאינו תוכנו המהותי של הקובץ. אלה נתונים האופפים את פרטי הקובץ ולא את תוכנו. הם כוללים, לדוגמה, את מועד יצירת הקובץ, את מועד שינויו (אם שונה), את זהותו של המחשב אשר יצר את הקובץ, משקלו של הקובץ, מועד שליחת הקובץ או קבלתו, שם המחשב השולח ושם המחשב המקבל, מועדי פתיחה וסגירה של הקובץ, ועוד. נתונים אלה מצויים בתוך קובץ או מקושרים אליו. על פי רוב, נתונים אלה אינם חשופים למשתמש, ולעיתים אין אפשרות לגשת לנתוני המסגרת אלא באמצעות תוכנה מיוחדת.

למטא-נתונים נודעת חשיבות רבה לצורך ההליך השיפוטי. במקרים מסוימים, תוכנה של הראיה הדיגיטלית, ללא נתוני מסגרת הנלווים לה, עשוי לאבד מערכו. כך, לדוגמה, רשומות ומסרונים ללא נתוני מסגרת, כגון שעת משלוח ההודעה ושם השולח והמקבל, מצמצמים עד מאוד את ערכו הראייתי של תוכן הרשומה כאשר השאלה העומדת במרכז המשפט לא נוגעת לתוכנם אלא לשאלה מי שלח למי ומתי. המידע שמספקים נתוני המסגרת דומה במובן מסוים לראיות פורנזיות כמו דנ"א, טביעות אצבע, כדומה – מעין "רמזים" שנותרו מאחור ללא ידיעתו של זה שהשאירם.

לצד מאפיין זה, חשוב לעמוד על כך שהיכולת של משתמש לעשות שימוש במידע דיגיטלי תלויה בקיומה של תוכנה שיודעת לקרוא את המידע ולהציגו למשתמש. לעניין זה יש לזכור כי תוכנות שונות מציגות מידע באופן שונה, והדבר עשוי להשפיע על הבנת המידע והשימוש בו. לפיכך, ראיה דיגיטלית עשויה להראות אחרת בתלות בתוכנה שבה עושים שימוש, והמשמעות שלה משתנה בהתאם לתוכנה שבה מאוחזר ומעובד הקוד הבינארי.

מפני שהמידע הוא דיגיטלי, ניתן לייצר העתקים מושלמים של המקור. לצד זאת, ראיות דיגיטליות הן פגיעות יותר לזיופים, שכן הטכנולוגיה הדיגיטלית היוצרת והמקיימת אותן היא זו המאפשרת, במקרים רבים, זיוף ושינוי ברמה גבוהה מאוד, אשר לא ניתן יהיה להבחין בהם בעין בלתי מזוינת. מאפיין חשוב נוסף בזירה הראייתית עניינו ביכולת לשחזר מידע דיגיטלי גם לאחר שנמחק.

מאפיינים אלה, הנובעים מאופייה ה"דיגיטלי" של הראיה, חשובים לאין ערוך בזירה המשפטית, והכרתם עשויה לאפשר מיצוי ערכה ההוכחתי של הראיה הדיגיטלית מצד אחד, והימנעות מקביעת ממצאים שגויים על בסיסה, מצד שני.