top of page

גויס למלחמה, הרשות פעלה לגרש את אשתו הפיליפינית, המדינה תשלם הוצאות משפט


בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב הורה לאחרונה למשרד הפנים לבחון בקשת בני זוג ישראלי ואזרחית הפיליפינים – להסדרת מעמדה של האישה בארץ. בכך קיבלה השופטת מיכל אגמון-גונן (בצילום) את הערעור שהגישו נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה, אשר דרשו מהאישה לצאת מישראל קודם לכן.


בני הזוג נישאו בטקס אזרחי. הבעל (50) הוא גרוש ואב לשניים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים. האישה (51) הגיעה לישראל בשנת 2001 כעובדת בתחום הסיעוד ושהתה בארץ ברישיון עד 2009, כאשר המעסיק שלה נפטר היא נותרה ללא היתר. בשנת 2012 היא קיבלה אשרה זמנית בזכות יחסיה עם בן זוגה הקודם, שהיה גם הוא ישראלי, אך לאחר שנפטר בשנת 2015 שוב לא היה לה מעמד חוקי.


למרות זאת, היא נשארה בארץ, ומ-2018 היא חיה עם בן זוגה הנוכחי. בשנת 2022 הם הגישו בקשה להסדרת מעמדה ולאחר מכן התחתנו. רשות האוכלוסין דחתה את הבקשה על הסף בעקבות ההפרות של החלטות ופסקי דין קודמים אשר קבעו שעל האישה לעזוב את ישראל. גם ערר שהגישו בני הזוג בפני בית הדין לעררים נדחה.


הם לא התייאשו, ובערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים טענו שהתנהלות משרד הפנים פוגעת בזכותו של הבעל לחיי משפחה, שכן היא מאלצת אותח להיפרד מאשתו. רשות האוכלוסין טענה מנגד שיש לדחות את הערעור על הסף בשל עשיית דין עצמי, חוסר תום לב ואי ניקיון כפיים, מאחר שהאישה שוהה בישראל ללא היתר ושלא כדין שנים רבות, תוך הפרת החלטות שיפוטיות.


השופטת מיכל אגמון-גונן הבהירה כי בית המשפט העליון קבע בעבר שהאמצעי של חובת היציאה מהארץ, כתנאי לבחינת בקשת מעמד על סמך זוגיות, אינו מידתי. הוראה פרטנית כזו אפשרית רק אם לאחר קיום ראיון עם בני הזוג התגלה חשש ממשי לגבי פיקטיביות הקשר. זאת מתוך הכרה בחשיבות זכותו של האזרח הישראלי לחיי משפחה.


בנסיבות אלה, נכתב בהחלטה, היה על רשות האוכלוסין לקיים לפחות ראיון ראשוני לבני הזוג כדי להעריך את כנות הקשר. עוד צוין כי משרד הפנים צריך לשקול את העובדה שהאישה שוהה בישראל שנים ארוכות, רובן באפו חוקי, ואת העובדה שבני הזוג חיים יחד כבר שש שנים.


השופטת אגמון-גונן הוסיפה שלא ברור כמה זמן ייקח לרשות האוכלוסין לקבל החלטה בנוגע לאשרת האישה, והדרישה לצאת מישראל בתקופת הביניים אינה מידתית. "לכמה זמן תכפה הרשות פרידה על בני הזוג?". היא הוסיפה: כי הפרידה קשה במיוחד בתקופת מלחמה, במיוחד לאור מצבו המשפחתי המורכב של הבעל המטפל באמו החולה ובילד עם צרכים מיוחדים.


בפסק הדין צוין כי ישנה חשיבות גם לעובדה שהמערער התייצב לשירות מילואים ב-7 באוקטובר עם פרוץ המלחמה, ושירת במשך שלושה חודשים. הוא מילא את חובתו כלפי המדינה והיא מצידה מחויבת להקל עליו.


בסיכומו של דבר, הורתה השופטת לרשות האוכלוסין לדון בבקשת בני הזוג ולערוך להם ריאיון ראשוני כדי לבדוק את כנות הקשר. אם יימצא כי מדובר בקשר כן ואמיתי, משרד הפנים יהיה מחויב לקבל החלטה בעניינם. רשות האוכלוסין חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.

 

Σχόλια


bottom of page