רופא בכיר לבג"ץ: אם האישה לא תלד בבי"ח תהיה סכנת חיים לה ולעובר בכל רגע

מאת: שלמה בן ברוך,

האם המדינה יכולה לכפות על אישה בסוף הריונה לעבור ניתוח קיסרי, מן הטעם שלידה טבעית עלולה לסכן את האם ואת עוברה. סוגיה מרתקת שמצריכה הכרעה בשאלת זכותו של העובר לחיים, זכותה של האשה לאוטונומיה על גופה, והאיזון ביניהן. 

בית המשפט המחוזי הורה לאשפז את האישה בניגוד לרצונה, וכן ליילדה בניתוח קיסרי ככל שיידרש כדי למנוע סיכון לה ולעובר. עם זאת, בית המשפט העליון עיכב את ביצוע ההחלטה, ובפועל - כיוון שהאישה הייתה בימי הריונה האחרונים – ביטל אותה. "בכל הנוגע להגנה על חייה, האישה כשירה לקבל החלטות, ולכן לא מתקיים התנאי לכפיית טיפול רפואי בהתאם לחוק זכויות החולה".

האישה בת 32, אם לחמישה ילדים (מתוכם זוג תאומים), המבוגר שבהם בן 8 שנים, מחזיקה בתואר ד"ר לפסיכולוגיה ועוסקת בתחום. שלוש הלידות הראשונות של האישה בוצעו באמצעות ניתוח קיסרי ובהסכמתה. לידה רביעית הייתה לידה וגינאלית טבעית בביתה.

בשנת 2023 ילדה האישה בלידה חמישית שהחלה כלידת בית, אך לאחר שהחלה לדמם, הובהלה לבית החולים שלא ברצונה, ועל מנת לאפשר את פינויה הוזרק לה חומר מטשטש על ידי הצוות הרפואי שהגיע למקום. למרבה הצער, לידה זו הסתיימה במות העובר, והמבקשת הובהלה לניתוח קיסרי.

מהדיון בבית המשפט עולה כי ביולי 2024 התקבל דיווח מארגון "איחוד הצלה" על כך שיש "אישה שדעתה השתבשה והיא מבקשת ללדת בלידה ביתית באופן שיסכן אותה ואת עוברה. בעקבות פניית שירותי הרווחה, ניתנה חוות דעת פסיכאטרית שהוגשה לבית המשפט על ידי ד"ר יצחק נגל לפיה המבקשת יציבה ובריאה בנפשה ומבטאת כושר לקבלת החלטות תקין ואחראי בנוגע ללידה הקרובה".

סוגיה נוספת שהגיע לידי "איחוד הצלה" וגורמים ברווחה דווח כי האישה מתעדת ללדת בלידת בית, ולנוכח אירועי העבר - קרי הלידה קודמת, והחשש לחייה ולחיי העובר, האישה ביקשה כי יינתן לה צו המורה להגיע לבדיקה בבית החולים או לחלופין להשגחה או קבלת טיפול בבית חולים.

במהלך הדיון נשמעה באמצעות הטלפון הנייד עמדתו של ד"ר אמסלם, מומחה במיילדות וגניקולוגיה שלקח חלק בטיפול האישה בלידה הקודמת בשנת 2023. ד"ר אמסלם תיאר סיכון ממשי וחד משמעי בלידה וגינאלית בנסיבותיה של האישה וכי לנוכח הלידה הקרבה "אם לא תעשה זאת בבי"ח תהיה סכנת חיים ברורה לה ולעובר בכל רגע".

האישה מצידה טענה, בין היתר, כי בית המשפט נעדר כל סמכות לדון בהליך ואין לכפות עליה כל הליך רפואי.

בעלה של האישה, שאמנם הביע בפני רשויות הרווחה חשש לנוכח עמדת אשתו, ציין כי באופן אישי הוא תומך בניתוח קיסרי בבית חולים אך האישה מבינה היטב את מעשיה והוא לא סבור כי ניתן לכפות עליה ניתוח קיסרי בניגוד לרצונה.

במאמר מוסגר: "לכל הדיונים המבקשת לא התייצבה בעצמה אלא באמצעות בא כוחה, וזאת למרות שבית המשפט הדגיש את החשיבות שבהתייצבותה ונעשו מאמצים גדולים לאתרה ולהביאה בצו הבאה, לרבות באמצעות המשטרה".

השופט יצחק עמית אמר כי "כפיית בדיקה גניקולוגית וכפיית ניתוח קיסרי על אישה בהריון בסיכון, נועדה להגן על האם ועל העובר, שניהם ביחד וכל אחד לחוד. לידה טבעית לאחר ארבעה ניתוחים קיסריים מסכנת עד מאוד את המבקשת ואת העובר".

במאמרו של פרופ' יניב ואקי עם פרופ' רבין - "ההגנה על חייו של העובר במשפט הפלילי" משפט ועסקים יט 2015-1, אליו מפנה בית המשפט, נדונה בהרחבה הזכות של העובר לחיים, תוך שצויין כי מדובר בשאלה משפטית אשר חובקת בתוכה שאלות-עומק מוסריות וערכיות הנוגעות בערך החיים, בנקודה על ציר הזמן שבה החיים מתחילים, בהבחנה האיכותית בין אדם לבין עוּבּר, ובסוגיה הטעונה בדבר איסורן או הצדקתן של הפלות ובפרט בדבר המתח בין זכותה של האישה על גופה לבין הזכות לחיים של העוּבּר.

העליון הפך את החלטת המחוזי:

עם זאת, פסק הדין ניתן במתכונת דיונית שאינה רגילה. במסגרת זו, אמר השופט עמית כי "לא עלה בידי האישה להצביע על מקור סמכות לכפות עליה בדיקה גניקולוגית ולידה בניתוח קיסרי בניגוד לרצונה".

סוף דבר, שופט ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, אמר כי "בנסיבות אלה מצאנו לתת רשות ערעור ולקבל את הערעור, ונאחל לאם, ליילוד וליתר בני המשפחה נחת ושאר ברכות".