בני זוג ידועים בציבור נפרדו לאחר עשר שנות חיים משותפים. בעקבות הפרידה הגיש הגבר תביעה לפינוי האישה מהדירה בה גרו יחד, וביקש לחייב אותה בתשלום של 500 שקל ביום עד שהאישה תתפנה. מנגד, האישה טענה כי יש לה זכויות בדירה בשל היותם ידועים בציבור ובזכות התחייבות מפורשת של הגבר.
השופטת שירלי שי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבעה לאחרונה כי האישה מחויבת לשלם דמי שימוש, והוסיפה כי שמאי שמונה על ידי בית המשפט יחליט על גובה הסכום. ההחלטה בנוגע לזכויות האישה בדירה ואם עליה לפנות את הדירה תיקבע במסגרת ההליך העיקרי. השופטת ציינה כי אין בהחלטה כדי לקבוע סופית לגבי השיתוף בדירה.
השופטת הדגישה כי היותם של הצדדים ידועים בציבור לא מעניקה להם חזקת שיתוף אוטומטית, למעשה, נטל ההוכחה לשיתוף מוטל על הטוען לכך, האישה במקרה זה. זאת במיוחד כאשר מדובר בנכס של הגבר שנרכש טרם תחילת חייהם המשותפים.
נקבע כי יש לקבל את הבקשה לחייב את האישה בדמי שימוש בשלב הראשוני, זאת לאור העובדה שהדירה רשומה על שם הגבר בלבד, ובהסכם הממון בין הצדדים קיימים סעיפים רבים המתייחסים להפרדה רכושית, כולל בנוגע לדירת המגורים.
עוד נקבע כי אם אחד הצדדים מעכב את הפרדת המגורים, ומונע מהצד השני את השימוש בלעדי בנכס הרשום על שמו, הדבר מצדיק חיוב בדמי שימוש עבור הדירה, השופטת ציינה כי הפן ההסכמי יגבור על הפן הקנייני.
טעם נוסף לחיוב בדמי שימוש הוא בשל דיני עשיית עושר ולא במשפט: "מעצם היות התובע הבעלים הרשום של הדירה, קמה לו הזכות לדרוש ולקבל דמי שימוש בעבור מגוריו של צד ג', שאינו בעל זכויות רשומות, בדירת המגורים".
נימוק נוסף לחיוב בדמי שימוש מתבסס על עקרונות דיני עשיית עושר ולא במשפט: "מכיוון שהתובע הוא הבעלים הרשום של הדירה, הוא זכאי לדרוש ולקבל דמי שימוש בעבור מגוריו של צד ג', אשר אינו מחזיק בזכויות רשומות בדירת המגורים."
Comments