על אורן יפרח, תושב חיפה, הוטל קנס מנהלי בגין בנייה ללא היתר, והוא ביקש להישפט. זאת לאחר שהוצא נגדו צו מנהלי להפסקת העבודות. בהמשך לכך התקיים נגדו הליך הוכחות בבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר, ובסיומו החליט להודות בבנייה ללא היתר ובהפרת הצו מנהלי להפסקת העבודות לאחר שביצע הקמת בריכת שחייה ותוספת של בנייה קלה, הריסת מחסן בטון, סגירת חלונות ופריצת פתחים ליצירת חלונות, דלתות וכניסות חדשות, כמו כן, הריסה ובנייה מחדש של גגונים.
יפרח ביקש שלא להרשיעו. הוא טען כי קיבל היתר בדיעבד באופן המעיד על כך שהוא מתקן את דרכיו ומקבל אחריות על מעשיו. בנוסף, הוא טען כי הרשעה תפגע במעמדו בעבודה. הוא הציג מכתב מטעם יו"ר חברת אור מניה, שבו נכתב כי הרשעתו עלולה לפגוע ביכולתו לקבל ויזת עסקים לארה"ב, שהיא חיונית לפעילותו העסקית. בית המשפט לא קיבל את טענויתיו, הרשיע אותו וגזר עליו קנס של 120 אלף שקל לצד התחייבות בסכום של 35 אלף שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע.
"מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, הערכאות קמא לא ייחסו למכתב משקל ראייתי מספק וזאת על אף שהוגש בהסכמת הצדדים. בהסכמה זו, נטען, יש לראות הוכחה לאמיתות תוכנו של המכתב, המלמד על הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מהרשעה. עוד טוען המבקש כי הרשעתו והעונש שנגזר עליו אינם עולים בקנה אחד עם העובדה שמדובר בעבירות עליהן ניתן היה "לכפר" בתשלום קנס מנהלי, כך שכתב האישום הוגש כתוצאה מבקשתו להישפט".
ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, ובו נקבע כי מדיניות האכיפה בעבירות תכנון ובנייה מטה את הכף להרשעתו. יפרח לא ויתר והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בשבוע שעבר דחה השופט יוסף אלרון מבית המשפט העליון את הבקשה לרשות הערעור. אלרון חזר על ההלכה שמעידה כי הימנעות מהרשעה על ידי בגירים אפשרית כאשר הרשעה עלולה לפגוע באופן משמעותי בשיקומו של הנאשם, ואם סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה בנסיבות הספציפיות מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ובפרט בשיקולי גמול והרתעה.
דין הבקשה להידחות בגלגול שלישי
השופט יוסף אלרון קבע כי הנאשם לא הצליח להוכיח את עמידתו בתנאים אלו וכי אין מקום להתערב בעונש שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי השופט שלמה בנג'ו מיום 13.6.2024, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה בפני השופט אבישי קאופמן ב-2021.
Comentários