הרב יעקב ישראל איפרגן, הידוע בכינויו "הרנטגן", ורעייתו הרבנית רוחמה נעמי איפרגן צברו יחד התחייבויות בסכום של כ-41 מיליון שקל. החוב העיקרי הוא למס הכנסה בסך 38 מיליון שקל.
הרב ורעייתו פנו לאחרונה לבית המשפט בבאר שבע בבקשה לאשר הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. המשמעות לכך כי לא מדובר בהליך חדלות פירעון אלא מדובר בהצעה להסדר חוב שמציעים הזוג איפרגן המבוססת על נכסיהם הכוללים בשווי המוערך בכ-18 מיליון שקל.
"הרנטגן" (58) מתגורר בנתיבות יחד עם רעייתו (51) הרבנית ומשתייכים לקהילה הדתית חרדית. הוא "שירת בצבא בחיל השריון שירות צבאי משמעותי", בהתאם לבקשה שהגיש לבית המשפט.
במסגרת הבקשה שהוגשה לשופט ירון פנש (בצילום) נטען כי הוא "רב מכובד, צאצא לשושלת רבנים ידועה, המשמש כמנהיג רוחני בקהילה גדולה בנתיבות וגם לאלפי חסידים רבים ברחבי הארץ והעולם. מקדיש את כול חייו, מרצו וכוחו לעשייה למען הקהילה והציבור ולעזרה הדרכה וסיוע לחלשים, נזקקים ואנשים שנקלעים למצוקה. קצרה היריעה מלפרט את כל פועליו הרבים של היחיד למען הקהילה, אך בין הבולטים ביניהם: סיוע לחולים במציאת מזור לחולים במצבים קשים ובשל פועלו זה זכה לכינוי 'הרנטגן', ביקורי חולים, יעוץ לקהל מאמיניו, מתן ברכות לבאים בשערו, דרשות לקהילה באירועים שונים צדקה וסיוע למאות אלפי אנשים".
נוסף לכך, נטען כי הרב עוסק בפעילות הקודש בין השאר באמצעות שלוש עמותות. את עבודת הקודש הוא מבצע באמצעות שלוש עמותות: "יד יהודית" ששמה שונה לאחרונה ל״זוהרי אסתר", "קול יהודית" ו-״ברית שלום וחסד". "מימון פעילות העמותות נתמכת על ידי משרד החינוך וקהל מאמיניו של היחיד שרואים את עבודת הקודש שזה מבצע כשליחות ותורמים מכספם לצורך מימון הפעילות". נוסף לכך נטען כי העיסוק של הרב גוזל את כל מרצו וזמנו וכי הוא ורעייתו משקיעים את חייהם בפעילות ציבורית ובחסד למען סיוע למאות אלפי אנשים.
נסיבות ההסתבכות של בני הזוג איפרגן נובעת לדבריהם מפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2021. פסק דין זה קבע כי הכנסותיו של הרב מוערך בסכום של כ-30 מיליון שקל חייבות במס. בית המשפט קבע כי הוכח שמקור הכספים במאמיניו של איפרגן אשר מקבלים ממנו ברכות, המזמינים אותו לאירועים ומקבלים ממנו ייעוץ.
נוסף לכך, נקבע כי אף על פי שלא נמצא קשר ישיר בין תקבול לבין שירות כזה או אחר, העברת כספים ממאמיניו של הרב, מתוך אמונה, בעקבות נוהג מסורתי ורצון לשמר את חצר הרב ואת פעילותו, מהווים את משלח היד של הרב איפרגן ומקור הכנסתו ולכן כספים אלו חייבים במס.
מנגד טען הרב כי כספים המתקבלים אצלו מועברים לעמותות חסד. במסגרת הבקשה טוען הרב איפרגן בתצהיר שהגיש בנוגע לפסק הדין של המחוזי כי "שם הוכרעה המחלוקת בינינו לבין פקיד השומה, ונקבע כי הכנסותיי מתרומות (ושל רעייתו כמנהלת בית משותף עמו) עולות לכדי עסק ומכאן כי חייבות במס, אולם סכומי השומה הוקטנו ביחס לאלה שנקבעו במקור על ידי פקיד השומה. לא ערערנו על פסק הדין.
יצוין, כי אין בפסק הדין כדי להטיל דופי או לפגוע בתום הלב שלנו אלא מחלוקת אזרחית באשר לסיווג חלק מהותי מכספי התרומות שניתנו לצורך מימון הפעילות כהכנסה חייבת... מצב הדברים הוא כי החוב למס הכנסה בעקבות פסק הדין עומד נכון לכתיבת שורות אלה על סך כולל של כ-37.86 מיליון שקל".
במסגרת הבקשה מפורטים נכסיו של הרב ורעייתו אשר מוערכים בכ-18 מיליון שקל. בין הנכסים נמנים: בית המגורים בנתיבות בשכונת באבא סאלי המוערך בכ-4.1 מיליון שקל, דירה בירושלים המוערכת בכ-4.9 מיליון שקל (על הנכס יש משכנתא של כ-1.8 מיליון שקל), דירה בנתיבות המוערכת בכ-800 אלף שקל, בית כנסת בנתיבות שהתקבל בירושה מאביו של הרב ששווי הזכויות עומד שם על פי הערכה על כ-2.7 מיליון שקל, וכן קרקעות בייעוד מסחרי בנתיבות, בנוסף, לרב יש זכויות במניות בשתי חברות.
הצעת ההסדר של בני הזוג איפרגן לנושים היא להעמיד חלק מנכסים למימוש על ידי מנהל ההסדר שימונה על ידי בית המשפט. "את בית המגורים בנתיבות, המקום בו הרב מקבל את קהל מאמיניו, מבקשים לפדות באמצעות הלוואה שיגייסו בהתאם לשווי הבית. הלכה למעשה, בני הזוג מבקשים להעמיד לטובת הנושים את כלל נכסיהם למעט בית הכנסת. מדובר בבית כנסת שירש היחיד מאביו ביחד עם אחיו, אשר הסתלקו מחלק זה בעיזבון בתנאי שהיחיד (איפרגן) יפעיל את בית הכנסת וימשיך את פעילותו ושליחותו של האב, הרב המנוח".
בני הזוג מציינים כי אין בידיהם את סכום החוב, ועל כן ככל שהסדר הנושים הנ"ל לא יאושר לא יהיה מנוס מפנייה להליך חדלות פירעון. "אשר על כן, האלטרנטיבה המוצעת במסגרת הסדר נושים זה לפיה כלל נכסיהם של היחידים (למעט בית הכנסת) ימומשו בזמן קצר ומהיר והכסף יתקבל ללא דיחוי וללא צורך בניהול הליכים משפטיים ובקשות, מטיב עם הנושים שייפגשו עם כספם בתוך זמן קצר יחסית".
לטענתם, הנושים העיקריים הם רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי ולכן "יצוין כי בית הכנסת הנו נכס המשמש את הקהילה והציבור ולא את היחידים בצורה פרטנית וממילא שאין מדובר בנכס פרטי או בר מימוש אלא כנכס שיועד לצרכי ציבור, אזי, שהסיכויים למכור אותו בהתאם לשוויו ובפרט לאור הייחוס של בית הכנסת אינם גבוהים" לטענת הרב איפרגן.
תגובות