קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, בראשותו של עמוס לוזון, תעביר 10.5 מיליון שקל לקבוצת האנרגיה אדלטק הנמצאת בבעלות אורי אדלסבורג. לסכום זה יתווספו ריבית והצמדה מאז ספטמבר 2020. כך פסקה השופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ, אשר קיבלה את הערעור של אדלטק על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז.
אדלטק אחראית לייצור כ-20% מהחשמל בישראל, בעיקר באמצעות תחנת הכוח שלה בנאות חובב ובתחנת הכוח דוראד הנמצאת ליד אשקלון. בנוסף, היא מפעילה תחנות כוח במפעלי חברות אדמה ואגן מכתשים.
הסכסוך בינה לבין לוזון מתמקד בהקמת תחנת דוראד בעשור הקודם. באותה תקופה, לוזון היה הבעלים של חברת הבנייה א.דורי; הוא שימש כקבלן משנה להקמת תחנת דוראד, בתמורה ל-62 מיליון דולר, וחברת הבת דורי בנייה לקחה על עצמה את העבודות עבור 52 מיליון דולר.
ההסכם בין לוזון לדורי בנייה קבע כי לוזון תהיה אחראית לתשלומים לאדלטק עד לסכום של 3.1 מיליון דולר.
לוזון התחייב לשלם לאדלטק דמי ייזום בסך 5% מהסכום שיתקבל עבור העבודות בפרויקט. הוא לא עמד בהתחייבות זו, ואדלטק הגישה תביעה והוא חויב לשלם לה 12 מיליון שקל.
עם זאת, בינתיים דורי קרסה ונאמניה סירבו לערער בשמה על פסק הדין שהתקבל לטובת אדלטק. לוזון טען, כי בנסיבות אלו מבוטלת חובתו לשפות את אדלטק, שכן ההסכם חייב את דורי לשתף עימו פעולה בניסיון לייתר את התשלום. לכן, תבעה אדלטק לקבל את הסכום שנקבע בהסכם – כפי שצויין, 3.1 מיליון דולר.
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, אך כאמור כנפי-שטייניץ קיבלה את ערעורה של אדלטק. היא קובעת, כי חיוב התשלום של לוזון לאדלטק וחובתה של דורי לשתף פעולה עם לוזון הם חיובים נפרדים, שאינם מותנים זה בזה. "ככל שביקשו הצדדים לחוזה להתנות איזה מן החיובים שפורטו בהסכם קבלנות המשנה בחיוב נגדי, היה עליהם לעשות זאת באופן מפורש המבהיר כי זוהי כוונתם" - והדבר לא נעשה, אמרה השופטת.
"לשון החוזה אינה תומכת בטענה כי מדובר בחיובים מותנים. ניתן להיווכח כי אין בין שני החיובים שבמוקד המחלוקת – חובת התשלום מחד-גיסא, וחובת שיתוף הפעולה מאידך-גיסא, מילה מקשרת או מילת התניה מפורשת המאפיינת חיובים מותנים", ממשיכה כנפי-שטייניץ. "הגם ששני החיובים נכתבו בזה אחר זה, חיוב התשלום מצוין בנפרד מחובתה של דורי בנייה לשתף פעולה עם לוזון. גם הסדר הפנימי שבו נכתבו החיובים, שלפיו חובת התשלום קודמת לחובת שיתוף הפעולה, עשוי להעיד על החשיבות שיוחסה לכל אחד מן החיובים – במובן זה שהצדדים הגדירו כחיוב ראשון ועיקרי את חובתה של לוזון לשאת באחריות לתשלום העלויות העקיפות, בעוד שהחובה לשתף פעולה היא בבחינת חיוב נלווה שאיננו עולה כדי תנאי מוקדם".
בנוסף, כנפי-שטייניץ דוחה את הטענה החילופית של לוזון, לפיה הפרת ההתחייבות מצד דורי העניקה לו את הזכות לבטל את החיוב לשלם במקומה לאדלטק. אפילו אם הייתה הפרה כזאת (השופטת כנפי-שטייניץ אינה סבורה שזה המקרה) הביטול לא נעשה כדין. לוזון דרש מנאמני דורי לערער על פסק הדין שמונה ימים לפני המועד האחרון, וטען שאי-ערעור יהווה הפרה של ההסכם יומיים בלבד לפני מועד זה.
כנפי-שטייניץ מציינת כי אין לקבל מצב שבו לוזון מצד אחד דורש לערער על-פי חובת שיתוף הפעולה של דורי, ומנגד מתנער מחובת התשלום המפורטת באותו סעיף "אופן התנהלותה של לוזון ולוח הזמנים שהכתיבה, מעלים את הרושם כי דרישתה להגשת ערעור יומיים לפני חלוף המועד להגשתו, לא נועדה להמריץ את הנאמנים להגשת ערעור, אלא לשמש מצע משפטי לביטול התחייבותה לתשלום". לוזון לא הסביר כיצד נוצרה לו הזכות לבטל את ההתחייבות, וזכות זו אכן לא הייתה קיימת.
השופט דוד מינץ הסכים עם פסיקתה של כנפי-שטייניץ, אם כי לא עם כל נימוקיה. השופט חאלד כבוב סבר בדעת מיעוט שאין לקבל את הערעור. לוזון חויבה בתשלום הוצאות בסך 150,000 שקל.
Comments