עוקץ סדרתי, עדיאל וינר (קורליאונה) דמות מוכרת למשטרה נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קבלת נכסים שהושגו בעוון, זיוף מסמך בכוונה לרמות ושימוש במסמך מזויף.
סוגיית מעצרו של עבריין המרמה נדונה מספר פעמים על ידי בתי המשפט ובהחלטה אחרונה של השופט חאלד כבוב, הוארך מעצרו של קורליאונה ב-90 ימים. בנוסף, חודש לאחר שניתנה החלטה זו, נגזר דינו של "קורליאונה" בתיק נוסף שהתנהל נגדו והוא נשלח ל-12 חודשי מאסר בפועל שירוצו במקביל למעצרו. פרקליטות המדינה ועדיאל וינר הגישו ערעור על גזר הדין.
בפני שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, הונחה טענה מטעם המדינה כי לא ניתן לאיין את המסוכנות שנשקפת שלא בהחזקתו מאחורי סורג ובריח. עוד נטען, כי מסוכנותו נלמדת מהיקף המעשים שמיוחסים לו בכתבי האישום ומהתחכום שבהם בוצעו מעברו הפלילי המכביד של 25 הרשעות קודמות.
מנגד, התלונן "קורליאונה" וטען בדיון בפני השופט אלרון כי המדינה נושאת באחריות לקצב התקדמות ההליך, תוך שעמד על "נקודות ציון" שבהן אירעו לטענתו עיכובים לנוכח התנהלות המדינה.
עוד הדגיש עדיאל וינר את פרק הזמן הממושך שבו הוא עצור מאחורי סורג ובריח, וציין כי ההמלצה המובאת בתסקיר המעצר אינה כובלת את בית המשפט, ולטענתו, אין מקום להיעתר לבקשה להארכת מעצרו.
השופט אלרון אמר: "עם מצב דברים מעין זה אין להשלים. העובדה שהליך הפלילי בבית משפט שלום מתנהל במשך קרוב לשלוש שנים, כאשר פרשת התביעה טרם הסתיימה, מלמדת כשלעצמה על פגיעה קשה וחמורה בזכותו של הנאשם לחפות ולהליך הוגן, תוך גרימת עינוי דין".
אלרון הוסיף: "מכל מקום, ועד אשר המחוקק יתן דעתו לעניין, יש לומר בקול חד וברור - ניהול ההליך הפלילי ביעילות אינו רק זכותו של הנאשם העומד לדין, זוהי חובתה של החברה אשר בוחרת להעמידו לדין. שומה אפוא על בתי המשפט, התביעה, הסניגורים, וכלל הגורמים הרלוונטיים לשים זאת תמיד לנגד עיניהם".
השופט ציין, כי "לעניין ההגבלות שתחולנה על המשיב במהלך מאסרו – דינו יהיה כדין אסיר (ולא עציר), כך שלא שתוטלנה עליו מגבלות נוספות כלשהן בשל ההליך דנן".
כמו כן, במסגרת ההליך דנן, "אני מורה לבית משפט השלום לקיים דיון עד ליום 22.8.2024 ביחס לקביעת חלופת המעצר שבה ישהה המשיב והתנאים המגבילים שיחולו עליו, היה וההליך לא יסתיים בטרם גמר ריצוי עונש המאסר בפועל".
Comments