החלטה אמיצה ומשמעותית בבית המשפט המחוזי בתל אביב: קשיש הסובל מדמנציה חויב לאחרונה לעבור בדיקת אבהות במטרה לשלול או לאמת את הטענה שהוא האב הביולוגי של אזרח רוסי. ההחלטה הרגישה והמוצדקת התקבלה על אף התנגדות ילדיו, המפקחים על ענייניו במסגרת ייפוי כוח מתמשך, השופט שאול שוחט (בצילום) אמר כי: "הצורך של צאצא לדעת את המקור הביולוגי שלו מהווה נדבך חיוני בהתחקות אחרי שורשיו של אדם. הכמיהה לקבל תשובה לשאלה "מי אני?" ובאותה נשימה גם "מי אבי?", הוא חלק בלתי נפרד מזהותו של בן אנוש".
הבקשה לבדיקת אבהות הוגשה באפריל של השנה שעברה על ידי גבר בן 39 ואימו המתגוררים ברוסיה. לדבריהם, לפני שעבר הקשיש לישראל בשנת 1987 הוא ניהל קשר רומנטי עם האם, שממנו נולד בנה. היא הסבירה שהם הכירו בשנת 1983 במהלך עבודתם בבית חולים ברוסיה, שם היא עבדה כאחות והוא כרופא. לטענתה היא הייתה רווקה והוא גרוש עם שני ילדים. הבן טען שהוא רוצה לעלות לישראל מכוח חוק השבות כבן לאב יהודי, ולכן יש צורך להוכיח את הקשר הביולוגי.
ילדיו של הקשיש, המופקדים על ענייניו ומתוקף ייפוי כוח מתמשך שהופעל ב-2018 בעקבות ירידה במצבו הקוגניטיבי, התנגדו לבדיקת הרקמות. מנגד, היועצת המשפטית לממשלה והאפוטרופוסית לדין שמונתה לקשיש העבירו את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.
ביוני האחרון קבע בית המשפט כי ישנן אינדיקציות רבות המצביעות על כך שהקשיש הוא אכן אביו של המבקש, וביהמ"ש נעתר לבקשה. על החלטה זו הגישו ילדיו ערעור לבית המשפט המחוזי וטענו כי תביעת האבהות הוגשה בשיהוי משמעותי ובחוסר תום לב, מאחר שאין לבנה של האישה כוונה אמיתית וכנה לעלות לישראל. בבסיס טענת ההתיישנות עמדה העובדה שבמשך 15 שנה לפני הגשת התביעה בנה של האישה פנה לאביהם באופן אישי כדי שיכיר באבהותו, אך הוא נדחה.
עם זאת, השופט שוחט דחה את הטענה שלפיה חלוף הזמן, מבלי שהמבקש נקט הליך משפטי לצורך הוכחת האבהות, מסכלת את תביעתו. "ספק רב בעיניי אם כלל ניתן להעלות טענת שיהוי כלפי תביעה שעניינה קביעת סטטוס", הדגיש והוסיף כי אין הבדל בהקשר זה בין תביעת אבהות המוגשת על ידי קטין לבין זו המוגשת על ידי בגיר: "שאלת בירור זהותו של אב יפה היא לכל גיל" ציין השופט והוסיף: "הרצון והכמיהה לזהות אב שווה אצל "הילד הבגיר" ל"ילד הקטין". כמיהה של "ילד בגיר" להשלמת "סיפור חייו" ע"י ידיעת זהות אביו אינה פחותה מכמיהת קטין לדמות אב".
עוד נקבע כי למעשה קיימת הצדקה כלשהי לעיכוב בהגשת התביעה: חסרון כיס בתקופה שבה היה המבקש בשנות העשרים המוקדמים של חייו, אשר מנע ממנו להתחיל בהליך.
השופט שוחט קבע שגם אם נניח שטענת ילדיו של הקשיש נכונה, לפיה המבקש אינו מעוניין באמת לעלות לארץ, הרי שהאפשרות להקל עליו את העלייה אם יחליט בכך בעתיד - בהנחה שהקשיש יוכר כאביו - מצדיקה להיעתר לבקשתו.
נימוק נוסף שגרם לשופט שוחט לדחות את הערעור ביב האינדיקציות שתמכו בכך שהקשיש ואמו של המבקש אכן ניהלו מערכת יחסים רומנטית ושממנו נולד המבקש. לבית המשפט הוצגה חלופת מכתבים משנות ה-80 וה-90 שבהם הקשיש עדכן את האם על קליטתו כרופא בישראל ועל זכייתו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה בשנת1999, ובמכתבים נרשמו כינויי חיבה.
בנסיבות אלו, הורה השופט שוחט על דחיית הערעור ולפיכך גם על חיוב הקשיש בביצוע בדיקת אבהות. למבקש ואמו נפסקו הוצאות משפט בסכום של 15 אלף שקל.
Comments