ב.ג.א.נ אופנה, המפעילה חנות יוקרה בכיכר המדינה בתל אביב, ניצבת מול נזק כספי של 520,000 שקל בעקבות עסקות עוקץ שנעשו על ידי אדם שהתחזה בפניה בטלפון כסולטן מאבו דאבי. כך קבע שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, בפסק דין הקובע גם, כי העוסק וחברת הסליקה חייבים להסכים שהראשון יהיה אחראי לנזקים הנובעים מביטול עסקות טלפוניות ומקוונות שבהן לא הוצגו כרטיס האשראי ואמצעי זיהוי אחרים.
בין אוקטובר 2020 לינואר 2021, בוצעו ארבע עסקאות בעייתיות שגרמו נזק משמעותי לחברת ב.ג.א.נ אופנה, אשר נעשו בטלפון בידי אדם שהציג את עצמו כ"סולטן מאבו דאבי" בשם עלי איסמעיל. העסקה הראשונה בשווי 11,000 שקל, נציגו של ה"סולטן איסמעיל" הגיע לחנות והציג דרכון שתוקפו פג, וקיבל את הפריטים. לאחר מכן בוצעו עסקות נוספות בסכומים של 147,000 שקל, 180,000 שקל ו-181,000 שקל והנציג קיבל את הפריטים שנרכשו.
כל התשלומים עבור העסקאות בוצעו באמצעות כרטיס אמריקן אקספרס בינלאומי, כאשר חברת ישראכרט סיפקה את שירותי הסליקה לחנות. כל העסקות היו במתכונת המכונה בחוק "פעולת תשלום במסמך חסר", כלומר עסקה טלפונית, ללא הצגה פיזית של כרטיס האשראי וללא הצגת תעודת מזהה. מספר ימים לאחר העסקה האחרונה דיווחה אמריקן אקספרס לישראכרט, כי מחזיק הכרטיס טוען כי אינו מכיר את החיובים והוא לא ביצע את העסקות ונפל קורבן לתרמית. בעקבות זאת, ישראכרט עדכנה את החנות, לא העבירה לה את היתרה של 214,000 שקל ודרשה החזר של הסכום ששולם, משלא נענתה, ישראכרט פנתה לבית המשפט והגישה תביעה.
השופט אבייים ברקאי מבית משפט השלום דחה את תביעתה של ישראכרט, אך בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעורה. השופט שטיין דחה את ערעורה של החנות אשר נדון בגלגול שלישי, על אף השאלה העקרונית שעלתה בו, ומטעמים אחרים מהמחוזי.
השופט קבע, כי בית העסק וחברת הסליקה רשאים לקבוע בהסכם ביניהם, כי בתנאים מסוימים – כמו עסקה טלפונית ללא הוכחת זהות, שבוטלה בטענת תרמית - בית העסק הוא שיישא במלוא הנזק. לדברי שטיין, חוק שירותי תשלום, המגביל את חופש החוזים בכמה תחומים - אינו מונע מהצדדים לקבל על עצמם תנאי שכזה. לכן, במקרה הנוכחי החנות היא שתספוג את מלוא הנזק שנגרם.
השופט שטיין מדגיש כי "בשוק הגדול למכירת טובין ושירותים, בו נעשה שימוש נרחב באמצעי תשלום דיגיטליים, תניית מסמך חסר אינה בהכרח פוגעת בבעל העסק. זאת, מאחר שהסכם הסליקה אינו שולל מבעל העסק את האפשרות לבצע פעולות תשלום במסמך חסר. למשל: במסגרת מכירות שירותים וטובין אשר נעשות באמצעות טלפון והאינטרנט, ככל שהדבר מועיל לעסקיו".
שטיין מוסיף: "מסחר טלפוני ואינטרנטי במסגרתו נעשות פעולות תשלום במסמך חסר מרחיב את ערוצי השיווק והמכירה של בעל העסק (המוטב) במידה אשר עשויה להצדיק את נטילת הסיכונים הכרוכים ב"מסמך חסר" – סיכונים שספקי שירותי התשלום אינם מוכנים ליטול על עצמם. מאידך, אם הדבר אינו מועיל לעסקי המוטב, בעל העסק, הלה רשאי שלא לקבל מלקוחותיו אמצעי תשלום במסמך חסר – והברירה היא בידו".
השופט סיכם ואמר "מטעמים אלה, אציע לחבריי כי בבקשה שלפנינו לא נחייב את המבקשת בהוצאות המשפט בערכאתנו. כל צד יישא אפוא בהוצאותיו".
Comments