הורים בעלי נחלה במושב כרם בן זמרה שבגליל העליון הגישו תביעה נגד בתם ובעלה. בשנת 2007 הבת קיבלה מהם מגרש בהרחבה אשר בהמשך הפך לנחלה הכוללת קרקעות נוספות וזכויות במסגרת הליך הכפלת נחלות המייסדים.
ההורים, יחד עם יתר בנותיהן, פנו לבית המשפט לענייני משפחה בצפת בבקשה לפסק דין המצהיר כי הם הבעלים של הזכויות הנלוות לנחלה הכוללות זכויות בניה, אדמות חקלאיות, מכסת מים, מכסת ביצים ועוד, למעט המגרש ששטחו 1.08 דונם אשר עליו בנתה הבת את ביתה. ההורים טוענים כי רישום הזכויות במגרש על שם הבת הוא טכני בלבד ואינו משקף את ההסכמות שעליהן סוכם בעל פה בין בני המשפחה, בנוסף, הם טוענים כי הזכויות בנחלה מוחזקות על ידי הבת בנאמנות עבור שאר בני המשפחה. מנגד, הבת ובעלה טוענים כי ההחלטה להפוך את המגרש לנחלה התקבלה לאחר שהמגרש עבר לבעלותם המלאה. עוד נטען כי מדובר בנחלה עצמאית שאינה ניתנת לפיצול.
בחודש שעבר, קיבלה השופטת אביבית נחמיאס (בצילום) את התביעה וקבעה כי רישום הזכויות על שם הבת אינו משקף את כוונת ההורים, להעניק לה מגרש בהרחבה. היא עוד קבעה כי זכויות נוספות במקרקעין שניתן לפצל, לרבות הפיכת המגרש לנחלה, יוקצו לשאר בנותיהם. וזאת למרות שההסכם המשפחתי לא נעשה בכתב.
השופטת נחמיאס קבעה כי מטעמי מדיניות שיפוטית אין מקום לעודד הסכמים הסותרים את מדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בשל התכליות המוצדקות שבכך. למשל, מניעת פיצול נחלה במטרה לשמר את כושרה החקלאי. יחד עם זאת, היא הדגישה כי הגבלת האפשרות לאכוף הסכם פנימי משפחתי גורמת עשויה להביא לכך שהחוטא ייצא נשכר ומנוגד לחובת תום הלב, ההגינות ודיני עשיית עושר ולא במשפט.
בהתאם לכך, קבעה השופטת נחמיאס כי יש ליישם את ההסכם בצורה שתשמור על מדיניות רמ"י ויפורש בצורה מצומצמת שתכלול את ליבת ההסכם. נקבע כי השטחים הניתנים לפיצול והזכויות הקשורות בהן יוענקו למי שההורים יבחרו. ואם לא ניתן לפצל, הבת ובעלה יפצו את יתר בני המשפחה.
הבת ובעלה חויבו לשלם 25 אלף שקל הוצאות משפט למשפחתה.
Commentaires