נשר מפעלי מלט ניצלה לרעה את מעמדה באופן שעלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בשל תנאים מועדפים שהעניקה ליצרניות המלט הגדולות רדימיקס והנסון", כך פסק ניתן לאחרונה על ידי יחזקאל קינר (בצילום), שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, במסגרת שתי תביעות שהוגשו נגד החברה ואוחדו בשל הנחות הכמות שהעניקה נשר ליצרני המלט.
התביעות – האחת אזרחית הוגשה בשמו של אביעד בטון על סך 127 מיליון שקל, והשנייה ייצוגית של עמותת הצלחה לפני למעלה מעשור. האירועים הללו שבגינם נוהלה חקירה של רשות התחרות הסתיימה בפשרה, ובתקופה שבה נשר, בניגוד להיום, היתה מונופול מוכרז בתחום.
בתביעות נטען כי נשר גרמה לאפליה משמעותית קשה בין לקוחותיה, בכך שהעניקה ליצרנים הגדולים הנחות גבוהות של פי 4 מההנחות שהוצעו המתחרות. השופט קינר התייחס בהחלטה בסוגיית האחריות. השופט דן בשאלה, האם מתן הנחות גבוהות על ידי מונופול ללקוחותיו הגדולים הם למנוע מצב בו ינטשו אותו ויתחילו לחפש ספקים חלופיים לייבא את המוצר הנרכש על ידם ממנו, מהווה אפליה אסורה של לקוחותיו האחרים, הקטנים יותר?
השופט פסק כי התשובה חיובית. כלומר מעישה של נשר בעת שהיתה מונופול, עלו כדי ניצול לרעה של כוחה בשוק. בשלב הבא של התביעה ייקבע היקף הנזק שנגרם לתובעים. "בשוּרה ארוכה של נושאים שנבחנו בסוגיית ההנחות הנוספות, התנהלותה של נשר עוררה חשד כי הנחות הכמות אינן הנחות כמות "טהורות" ובחלק מהמקרים, ייתכן שהתנהלות זו אף מוציאה אותן מהגדרת הנחות כמות. כל הנושאים שנבחנו מביאים למסקנה כי היתרון שניתן בהענקת ההנחות הנוספות ליצרניות הגדולות אינו הוגן".
עוד הוסיף השופט: "המניע העומד לשיטת נשר מאחורי מתן הנחות הכמות, החל משנת 2002, הוא חששה מנטישת שני לקוחותיה הגדולים ביותר, היצרניות הגדולות רדימיקס והנסון, באופן שבמקום לרכוש את המלט מנשר, יתחילו הן לייבא את המלט מחו"ל."
לפיכך, קבע השופט קינר כי הוא מחייב את נשר לשלם לתובעת (אביעד) ולמבקשת (הצלחה) הוצאות ההליך הנוכחי סך של 100,000 ₪ לכל אחת מהן.
Comments