הרשם שי גור לא אישר למדינה לפתוח תיק בהוצאה לפועל, מה החליטה השופטת?

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

המדינה ביקשה לפתוח תיק בהוצאה לפועל שבע שנים לאחר פסק דין המחייב אדם להחזיר כספים למדינה. מזכירות לשכת ההוצאה לפועל בחרה שלא לפתוח את התיק, והרשם שי גור אישר את ההחלטה והסביר בהחלטתו כי המדינה המתינה שבע שנים לפני ביצוע פעולות לפתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא עשתה ניסיונות קודמים לפנות לחייב וישבה בחיבוק ידיים והמתינה שהאיש יחזיר את הכספים.

הרשם גור סבר כי בהינתן נסיבות אלה, אין מקום להתיר למדינה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב ואמר כי "לא מצאתי שום הצדקה לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד המשיב "בהפתעה גמורה ולאחר שאפילו מכתב לא נשלח אליו". אולם, המדינה לא השלימה עם החלטת הרשם גור והגישה ערעור לבית משפט השלום בחיפה שקיבל את ערעורה.

התיק נסוב סביב אדם שלפני כ-16 שנים הוגש נגדו כתב אישום, ונעצר. לאחר 37 ימים במעצר חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום נגדו והוא זוכה. לאחר מכן, הוא הגיש תביעה אזרחית נגד המדינה וקיבל פיצוי כספי. המדינה פעלה בהתאם לפסק הדין והעבירה אליו את סכום הפיצוי. עם זאת, במקביל הגישה המדינה ערעור לבית המשפט העליון, ובשנת 2017 העליון קיבל את ערעור המדינה. המשמעות היתה כי הנתבע חויב להחזיר למדינה כספים ששולמו לו .  

שבע שנים לאחר החלטת בית המשפט העליון הגישה המדינה להוצאה לפועל בקשה לפתיחת תיק נגד החיב בטענה כי לא החזיר את הסכום העודף ששולם לו. אולם, הרשם שי גור אמר כי אין מקום להתיר למדינה לנקוט בפעולות אכיפה נגד אותו אדם.

המדינה ערערה על ההחלטה והשופטת רויטל באום קיבלה את הערעור וקבעה כי פסק דין כספי סופי מתיישן בחלוף 25 שנה ואין מקום לקיצור תקופה זו שנקבעה בחוק. משמעות החלטת כבוד הרשם היא כי בחלוף שבע שנים ממתן פסק דין חלוט לא יוכל לגבות את חובו הפסוק, והדבר לטעמי מנוגד להוראות חוק ההתיישנות או למדיניות משפטית רצויה שבה אנשים משלמים את חובותיהם לנושיהם.

השופטת באום אמרה כי מעבר לכך, החובה להשיב כספים שנגבו ביתר מוטלת על מי שקיבל את הכספים  לידיו. היפוך הנטל והעברת האחריות למי שחייבים לו כספים "לפעול לגבייתם" מאת  מי שחב לו אינה מוצדקת לטעמי. החובה לשלם חוב פסוק מוטלת על החייב, מכאן גם  שמו – חייב; מי שחב בחובה מסוימת כלפי משנהו. החובה העיקרית המוטלת על זוכה, לתפישתי היא – לקבל מהחייב את הכספים שהוא זכאי לקבלם, ולעמוד על תשלום החוב המגיע לו. הגישה לפיה על זוכה "לרדוף" אחר החייב כדי לגבות ממנו את חובו הפסוק שגויה  לטעמי; היא מסירה אחריות ממי שעפ"י דין יש לו אחריות לדבר, ומטילה אחריות על  מי שלא אמורה להיות לו כל חובה כאמור".

לפיכך, הבקשה והערעור התקבלו. המזכירות תפתח את תיק ההוצל"פ.