בית המשפט למשפחה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגיש קשיש בן 82 אשר ניהל מערכת יחסים עם אישה, ממנה נולדו להם שלושה ילדים, כשהצעיר ביותר, היום בן 25 שנים.
לטענת הגבר, ב-1995 הם הגישו לבית המשפט בבאר שבע הסכם פשרה, במסגרת תובענה למזונות שהגישה האישה כנגדו ובית המשפט אישר את הסכם הפשרה. הוא מציין כי במסגרת ההסכם סוכם כי הוא ישלם לאישה 3,000 שקל לחודש והיא תעביר ממקורותיה הכספיים 1,500 שקל לצרכים המשותפים.
עוד הוא טוען כי לאורך עשרות שנים גבתה ממנו האישה מאות אלפי שקלים וזאת באמצעות הליכי הוצל״פ, בגין חוב מזונות שהצטבר כלפיה וכלפי הקטינים ולמעשה עד להגשת התביעה הנוכחית. הוא מוסיף, כי הוא היום מתגורר בדירת עמידר ו"מתקיים מקצבת אזרח ותיק, המשולמת ע״י הביטוח לאומי בסך של 2,130 שקל בחודש, וכן פנסיה ממשרד האוצר ואין לו הכנסות נוספות".
לטענתו, האישה נהנית למעלה מ- 26 שנה מפרשנות שגויה של חיוב שהוטל כלפיו לשאת במזונות מידי חודש, בצורה לא ברורה ולא מובנת שניתן ע״י השופטת אסנת אלון לאופר ז"ל.
השופטת רותם קודלר עיאש ציינה כי היא לא מתעלמת מהעובדה כי לקשיש נגרם עוול במשך שנים ושעה שהצדדים אינם נשואים (פרודים מזה 25 שנה) וכל ילדי הצדדים בגירים, הגיעה העת כי בית המשפט יורה על ביטול חיוב התובע במזונות הנתבעת.
מנגד, האישה טוענת כי הם פרודים משנת 2000 והסכם הפשרה הוגש על מנת להסדיר את העניינים הרכושיים. היא אינה מכחישה כי גבתה מזונות באמצעות הליכי הוצל״פ. היום היא מתקיימת מפנסיית השארים של בעלה הראשון בסכום של 2,300 שקל, ומתגוררת בנכס שהיה שייך לבעלה הראשון ועם פטירתו הועבר בירושה לכלל הילדים.
הנתבעת מבהירה כי מדובר בתובע שמעולם לא ערער על פסק הדין במזונות וכיום בחלוף 25 שנים עותר לביטול ההסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין.
השופטת ציינה כי "לא ניתן להתעלם מכך שבמשך עשרות שנים התובע לא שתק וניסה מעת לעת לבטלו, אך לא ביצע מהלכים רלוונטיים ומשמעותיים לביטול חיוב זה".
האישה: "אני לא נשואה ולא גרושה, אני רוצה להישאר ככה. יש לי מכתב שהילד הראשון שלי נולד באונס". אולם השופטת קודלר עיאש מדגישה כי "האישה משתמשת בטיעונים על מנת להמשיך ולגבות מזונות שנפסקו לפני כמעט 30 שנה".
עוד אמרה השופטת - כי לנתבעת יש אפשרות לכלכל עצמה והיא עושה זאת בפועל מזה עשרות שנים ומתגוררת בבית שאין לה בגינו הוצאות שכר דירה או משכנתא.
השופטת הוסיפה כי "ראוי כי בגילם שכל אחד מהם יזכה להתקיים בצורה בסיסית מקצבאות הנכות והזקנה שלו". משכך, תביעת הגבר התקבלה בעיקרה והיא חייבה את האישה בהוצאות משפט בסך של 5,000 שקל.
ביהמ"ש המחוז באר שבע
בהמשך, האישה הגישה ערעור על פסק הדין, אשר התברר בבית משפט המחוזי בבאר שבע בהרכב השופטים אריאל ואגו, גד גדעון ופאני גילת כהן ונקבע כי לאחר 28 שנים אין כל מקום להמשיך ולחייב הגבר בתשלום לאישה.
"אשר על כן" אמרו השופטים "אנו דוחים הערעור משאין מקום להתערב בעובדות בפסק הדין, התומכות במסקנות שהוסקו ומשלא מצאנו טעות, אנו מחייבים את המערערת בהוצאות המשיב בערעור בסכום של 7,500 שקל".
Comentários