מאת: שלמה בן ברוך
בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בסכסוך מסקרן אודות השאלה האם מניות אשר הועברו בהעברה בין דורית הינן הקדמת הירושה או כשכר עבודה. בנוסף, דן בית המשפט על חלוקת המניות בין הצדדים.
האישה הגישה נגד בעלה תביעה רכושית ותביעה למזונות - ואילו הבעל הגיש כנגדה תביעת אחריות הורית ותביעה לפירוק שיתוף דירת המגורים. לזוג 3 ילדים, אחד מהם בגיר בן 19 ו-2 קטינות בנות 15.
עיקר המחלוקת סבבה סביב מניות אשר קיבל הבעל במהלך שנות הנישואים. החברה, אשר כיום הינה חברה ציבורית, הוקמה ע"י סבו של הבעל והועברה לאביו. הבעל, היחיד מבין 2 אחיו, עובד בחברה מזה 25 שנים. במהלך הנישואים קיבל הבעל מניות מאביו כהקדמת ירושה עתידית וזאת עקב עבודתו בפועל בחברה.
כאמור הבעל הודה שקיבל מניות בתקופה המשותפת, לדבריו, קיבלן במתנה, "כירושה מוקדמת" ועפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג, ירושות ומתנות שאדם מקבל אינן חלק מהרכוש המשותף, גם אם קיבלו בתקופה המשותפת.
אולם, ככל ומקבל המתנה/ירושה בחר לשתף את בת/בן הזוג היא הופכת להיות חלק מהרכוש המשותף. ואכן הבעל הפקיד את המניות שקיבל בחשבון המשותף לרבות את הדיבידנדים ובית המשפט ראה בכך כוונת שיתוף.
לאחר שהובן כי המניות משותפות טען הבעל באמצעות עו"ד שגית ארגמן הוט (בתמונה) כי אילו תקבל האשה את שוויין של המניות הוא יהפוך להיות חסר כל! שכן שווי המניה במועד הקרע גבוה משמעותית משוויה כיום!
על אף שהנטיה של של בית המשפט היא להעביר מניות בשווי ולנתק את השותפות השופט ליאור ברינגר הבין את רוח הדברים ופסק כי המניות יעברו לאשה בעין ולא בשווי!
בהמשך, עתרה האישה לחייב את הבעל במזונות אישה בסך 18,310 לחודש בצירוף 9,000 שקל עבור הוצאות אחזקת מדור ובצירוף מדור 10,000 סה"כ 37,000 שקל לכל חודש. בנוסף, לחייב את הבעל במזונות הילדים בסך 9,000 לכל ילד.
הבעל אמר שהוא מתנגד לשלם מזונות אישה ולשיטתו יש לקבוע כי מזונות הקטינות יעמדו ע״ס 2500 שקל לכל אחת, כולל מדור, בצירוף מחצית ההוצאות החריגות.
"אין חולק שהנתבע המשיך לפרנס את הבית גם אחרי שעזב" אמר השופט. והוסיף, "תחילה מרצונו, אחר כך מכוח הסכם ובהמשך מכוח החלטתי בבקשה למזונות זמניים".
האישה גרה בבית מבלי לשלם שכר דירה או משכנתא, קיבלה מהבעל 15,000שקל כל חודש. בנוסף, שילם הבעל את ההוצאות הקבועות של הבית ואת מלוא ההוצאות החריגות של הקטינים, לרבות הוצאות חינוך, רפואה, לימודי נהיגה.
השופט ציין כי הוא מאמין לבעל אשר העיד כי שכרו עומד על 60 אלף שקל נטו ושזהו שכרו החודשי, כפי שהסביר בתצהירו ובעדותו.
הבעל משלם 10אלף שקל שכר דירה, כך שהכנסתו הפנויה 50 אלף שקל נטו בחודש. "לאור האמור, יחס הכנסות הצדדים הוא 85% הנתבע ו־15% התובעת. זמני השהות עם האב מצומצמים מאוד ואני מעמידם על 10% לצורך פסיקת מזונות".
סיכומו של דבר, האב ישלם לאם מדי יום חודש 5,250 שקל ו- 1,500 עבור הבגיר בצירוף הוצאות חריגות.
מנגד, האישה מבקשת לפסוק כי הדירה שייכת לה בלבד.
השופט לא מצא לכך נימוק סביר כלשהו. הבעל נולד למשפחה עשירה, בעלת עסק שהוקם ע״י סבו "טרם שזה נולד וודאי טרם שהכיר את התובעת".
עוד ציין השופט "משעה שהתובעת נישאה לנתבע, היא נהנתה מפירות עושרו, עושר שמקורו במשפחתו ללא כל קשר לאישה. עתה, כשהצדדים נפרדים, זכאית האישה לאיזון משאבים והיא עתידה לקבל לידיה סכום כסף לא מבוטל, לרבות מחצית שווי הדירה. אולם לא מצאתי בטענותיה נימוק סביר לכך שהיא זכאית לקבל ממנו את חלקו בדירה".
Comments