השופט טל חבקין נגד ההוצל"פ: "ללשכות סמכויות על התיקים להיעצר שם ולהיסגר"

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש לווה על החלטת רשמת ההוצאה לפועל שלא לדחות על הסף בקשה לביצוע שטר שהוגשה נגדו. השופט טל חבקין קבע כי הבקשה אינה מתיישבת עם הקריטריונים שמתווה חוק אשראי הוגן ומתח ביקורת על התנהלות לשכות הוצל"פ.  

בבקשת רשות הערעור ציין הלווה כי לפני שנתיים נפגש עם המלווה מתוך כוונה להיכנס לעסקי מעונות היום. לטענתו, המלווה הציג עצמו כיועץ עסקי בעל מומחיות במעונות יום, והציע לו ולשותפו שירותי ייעוץ, ובהמשך מכר להם זכויות להפעלת שני מעונות יום תמורת סכום מוגדר.

בהמשך, מסר הלווה צ'ק בסך 200 אלף שקל, כביכול כערובה להלוואה שהושגה עבורו מצד שלישי, הנושא ריבית של 2% לחודש. המלווה טען שהלווה הוא אשר ביקש ממנו את ההלוואה, וכי היא ניתנה לו בסיוע מאותו צד שלישי כטובה אישית וחברית בלבד ללא כוונה מסחרית. כך שהוראות חוק אשראי הוגן, המספקות הגנות שונות ללווים, אינן חלות בתרחיש זה.

בעקבות אי החזר ההלוואה, הגיש המלווה בקשה לביצוע שטר בהוצל"פ. מנגד, הלווה מצדו הגיש בקשה לסילוק על הסף, בטענה שבקשת המלווה אינה עומדת בהוראות חוק אשראי הוגן. בחודש מרץ האחרון דחתה רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב הילה דקל צמח את בקשת הסילוק, מה שהוביל לערעור שהוגש לבית המשפט בשוקן.

לפי טענת הלווה, תנאי להגשת בקשה לביצוע שטר בהתאם לחוק אשראי הוגן פרושו צירוף העתק הסכם ההלוואה עם ההגשה. במקרה זה, המשיב לא צירף לתביעה הסכם ומשכך היה על הרשמת דקל להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

השופט חבקין קיבל טענה זו, ובתוך כך דחה את טענת המלווה לפיה ההלוואה המדוברת היא חברית (ולא עסקית) הפטורה מחוק אשראי הוגן. השופט ציין כי החוק קובע חזקה שלפיה "כי יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחה כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אם כן הוכיח המלווה אחרת".

"המבקש טוען שאף לגרסתו המוכחשת של המשיב, הוא שימש "גורם ביניים" בהלוואה שניתנה על דרך עיסוק. המבקש טוען כי זכותו של המשיב לנסות לסתור את החזקה, אך הוא לא ניסה לעשות כן, וממילא הרשמת לא ערכה בירור בעניין. המבקש מוסיף כי שיעור הריבית של ההלוואה מעיד על כך שמדובר בהלוואה דרך עיסוק".

השופט ציין, כי נסיבות מתן ההלוואה אחרי היכרות קצרה, על רקע עסקי, בסכום ניכר ובריבית חודשית גבוהה – מחלישות את טענת המשיב לפיה מדובר בהלוואה ידידותית. לאור זאת,  הבהיר השופט חבקין על פי הפסיקה די בנטל הוכחה מינימלי כדי להסיק שהסכם ההלוואה אינו מתיישב עם הוראות החוק, על מנת להביא לסגירת תיק ההוצל"פ ולהפנות את המלווה לתביעה אזרחית בבית המשפט.

לסיכום, השופט לא חסך ביקורת על התנהלות וטיפול לשכות ההוצאה לפועל במקרים דומים: "ללשכות ההוצאה לפועל הוקנו סמכויות חשובות המאפשרות להן לשמש "שומרות סף" שבכוחן לעצור על מפתן דלתן תיקי הוצאה לפועל שאינם עומדים בהוראות החוק ושלמרות זאת נפתחו על ידי מלווים במה שמכונה "שיטת מצליח".

בנוסף הדגיש השופט, כי רצוי שמערכת ההוצאה לפועל תרחיב את השימוש בסמכויות האמורות, לרבות בדרך של בדיקות יזומות, קפדניות ודקדקניות אם תיקי הוצאה לפועל לביצוע שטרות בקשר לביצוע הלוואה. "אם נמצא שדרישות החוק אינן מתקיימות, על התיקים להיעצר שם ולהיסגר".  

לפיכך, הוחלט לקבל את הערעור, לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולחייב את המלווה בהוצאות משפט של 4,000 שקל.