בית המשפט המחוזי בבאר שבע פטר לאחרונה אב לעשרה מתשלום מסים על כ-830 אלף שקל במזומן שהתגלו בביתו במהלך חיפוש משטרתי. השופטת יעל ייטב שוכנעה שמקור הכספים מעבודתו זה 35 שנה בקק"ל ומשכרם של ארבעה מילדיו, לטענתו, מדובר בחסכון עבורם ולא ב"גידול הון בלתי מוסבר, ומכאן הערעור" המחייב מיסוי מוגדל וקנסות.
באוקטובר 2021 ערכה יחידת הבילוש של המשטרה חיפוש בביתו בחשד לאחזקת אמל"ח. תוך כדי החיפוש אכן גילו קופסאות תחמושת בארון, אולם הם לא הכילו אמל"ח אלא כסף מזומן. פקיד השומה ראה בסכום זה הכנסה בלתי מדווחת, מה שהוביל על הנישום מס מוגדל ובקנס. השגה שהגיש האחרון נגד החלטה זו נדחתה, ומכאן הערעור שהגיש איש הקק"ל לבית המשפט המחוזי בדצמבר 2022.
לטענתו, הכסף שהוחרמו ממקום מגוריו אינם מעידים על גידול הון בלתי מוסבר או הכנסה בלתי מדווחת כפי שטען פקיד השומה, אלא חיסכון שלו ושל ילדיו. הוא הבהיר כי בהיותו מוסלמי דתו אוסרת עליו לשמור את הכסף בבנק. בנוסף, הוא ציין כי מאז שהתחיל לעבוד בגיל 17 "הוא שומר את הכסף בארון ביתו, גם בניו שומרים את הכסף שהרוויחו בארון ביתו".
השופטת ייטב קבעה שהסבריו להיקף המזומנים שנמצאו בביתו – הנתמכים בדפי חשבון הבנק המתעדים את המשכורות שקיבלו הנישום ובניו, ואת המשיכות מחשבונות הבנק שלהם. מניחים את דעתה.
השוטפת ציינה כי "לא מדובר אפוא בסכום כסף גבוה שנמצא בביתו של אדם נעדר הכנסות, המתפרנס מקצבאות המוסד לביטוח לאומי בלבד, או בביתו של מי שמפיק הכנסה זעומה בלבד, שאין בה כדי להסביר קיומו של חיסכון, אלא באדם המפיק לאורך שנים הכנסה של ממש, המחויבת במס באופן שוטף".
והוסיפה: "במצב דברים זה אין זה בלתי סביר להניח שיש באפשרותם של המערער ואשתו לחסוך ממשכורתם את סכומי הכסף שנמצאו בביתם, ויש בהכנסותיהם ממשכורת כדי להסביר את מקור הכסף".
השופטת סברה שיכולתו לחסוך סכומים נכבדים ממשכורתו לאורך השנים מוסברת ויש באפשרותו של הנישום לחסוך סכומי כסף נכבדים ממשכורתו אשר מתיישבת עם העובדות.
ואמרה, כי קיומו של חסכון בסך 830 אלף שקל אינו מופרך לפי היקף הכנסותיו המדווחות "ואילו היה מתגלה הסכום האמור בחשבון הבנק של המערער – לא היה פקיד השומה חושד כי מדובר בהכנסה שלא דווחה, בהעדר כל בסיס לכך".
בפסק הדין הודגש כי אמנם מקובל להפקיד כספי חסכון בבנק או בגוף פיננסי, אך קיימים מגזרים מסוימים במשק שבהם יש מסורת לשמור את הכסף בבית, כל עוד אין על כך איסור בחוק. אי אפשר להסיק מיד שמקור הכספים בעבירה או שהמס בגינם לא שולם.
השופטת הבהירה כי גם לילדי הנישום, אשר נטען כי הם שותפים בחיסכון, קיימות הכנסות מעבודתם, מה שמעיד שהם תרמו באמצעות השתכרותם לקופת החיסכון ולאו דווקא מפעילות עבריינית. בחקירתו סיפר האב שילדיו בחרו להפקיד אצלו את כספם על מנת שלא לבזבז אותו לריק.
באמצעות השתכרותם שלהם ולא באמצעים בלתי חוקיים. במהלך הבירור הזכיר האב כי ילדיו בחרו "לשמור את הכסף אצלו, כדי שלא לבזבזו".
לפיכך הורתה השופטת על קבלת הערעור בדרך של ביטול השומה והקנס שהוטלו על המערער, ועל החזרת, סכומי הכסף שנתפסו לידיו תוך 30 יום ממועד פסק הדין.
נוכח היקף ההליכים שבהם היה על הנישום לנקוט, לרבות עניין העיקול הזמני, ישלם פקיד השומה למערער הוצאות בסך של 70,000 שקל,
לצערי אני לא רואה בשום מקום בכתבה שציינו את העובדה שחלק מאותם 830 אלף ש"ח היו ב 70 אלף דולר אמריקאי ו 6050 דינר ירדני. מכיוון שאני סבור שקק"ל לא משלמים משכורות בדולרים ובטוח שלא בדינרים ירדניים, מעניין אותי איך אותה שופטת בחרה להסביר בפסק הדין שלה את הסכום הזה במטבע חוץ.. (מדובר על כ 300 אלף שקל מתוך ה 830 אלף המדוברים). אני חושב שעל המדינה לערער לעליון ולא לקבל את פסק הדין של המחוזי בעניין הזה.
הון שלטון עולם תחתון