אל תחפשו את הצדק רק במקומות העליונים. האוויר שם דליל ופעמים רבות כך גם הצדק. אם תרדו מעט – תגלו שהשופטים בשלום דואגים לאזרח הקטן ואינם חוששים להעניק סעד, גם אם זה לצאת כנגד מערכות משומנות היטב. הכירו את "לוחמת הצדק" השופטת כרמלה האפט.
בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה בעלת חנות בתל אביב המבקשת לפנות דייר מוגן השוכר אותה 36 שנה, בטענה להפרת הסכם השכירות. השופטת האפט הדגישה בפסק הדין כי "התובעת ירשה את החנות על זכויותיו של הדייר המוגן בה. יום יבוא ותגיע שעתה ליהנות ממנה. זאת לא ניתן לעשות על חשבון זכויותיו הקנויות של הנתבע".
בשנת 1987 התקשרו השוכר ואימה המנוחה של התובעת בהסכם שכירות לחנות ברחוב מטלון. מטרת השכירות הוגדרה כ"חנות למתנות לוועדי עובדים, למעט מכירת דברי מזון על כל סוגיו". לאחר פטירת בעלת החנות, נכנסה בתה בנעליה. במרץ 2022, החליטה שהגיע הזמן לעשות שימוש ברכוש שעבר בירושה, והבת הגישה תביעה לבית המשפט.
לטענת התובעת, השוכר נטש את החנות לטובת אחרים המנהלים כיום את העסק. בנוסף, מטרת השכירות המקורית לפי ההסכם שונתה לאחר שהחנות החלה למכור מוצרי מטבח. לשיטתה פעולות אלו נתפסות כהפרות של הסכם השכירות המוגנת, המספקות לה לבקש פנות את הדייר הותיק מהחנות חרף היותו דייר מוגן.
עם זאת, טען השוכר כי מדובר בתביעה חסרת בסיס, שכן הלכה למעשה מעולם לא נטש את החנות, ומטרת השכירות נותרה כשהייתה. לעניין הנטישה הסביר הדייר הותיק שבני משפחתו מסייעים לו בניהול העסק, והוא פוקד אותו בעצמו יום יום. לעניין השינוי בפעילות החנות, הבהיר שהחנות החלה לפעול במתכונתה הנוכחית באישור אימה של התובעת ובהסכמתה.
השופטת האפט דחתה את טענות התובעת. בנוגע לטענת הנטישה היא קיבלה את גרסת הדייר לפיו העסק מנוהל באופן פעיל בסיוע בניו, והוא היה ונותר הבעלים. היא הדגישה שעסק יכול להיות מנוהל באמצעות שלוח ואינו שולל את הדיירות המוגנת של הבעלים. יתרה מכך, הדייר העיד על נוכחותו היומיומית בחנות, ובעלי חנויות שכנות אישרו את דבריו.
לגבי עניין מטרת השכירות הדגישה השופטת כי מצב הדברים פחות חד-משמעיים, אלא שאימה של התובעת מעולם לא אמרה מפורשות דבר המצביע שיש לזקוף לטובת הדייר: "מכל מקום בימי חייה של המנוחה, לא נשמעה ממנה טענה וחצי טענה כלפי הנתבע".
עוד אמרה השופטת "ספק גם אם הצדדים כיוונו למקם חנות במפלס רחוב, בסמוך לחנויות רחוב רבות נוספות, כך שזו תוכל למכור לוועדי עובדים בלבד, ולא תוכל למכור לאחרים או לעוברים ושבים ברחוב. מכל מקום, לו אכן שינה הנתבע ממטרת השכירות אליה כיוונה המנוחה, ספק אם הייתה מחרישה בעניין זה. משתיקה זו אני למדה כי שלא כצעקתה וכי הנתבע פעל כל השנים בהתאם למטרת השכירות המוסכמת".
משנדחו טענות התובעת במלואן, נקבע שהדייר יוכל להמשיך לקיים את פעילותו העסקית בחנות אותה הוא שוכר במשך ארבעים שנה. התובעת חויבה ובצדק לשלם לנתבע הוצאות בסך 30 אלף שקל .
לצד זאת, יש לשוב ולהרתיע על הבעיה הרוחבית של תיקי "פינוי דייר מוגן" כדי שלא יבזבזו את משאבי בית המשפט.
העומס על השופטים הוא אדיר, הסבלנות הציבורית לא תמיד לצידם – ובכל זאת רובם עושים את עבודתם נאמנה. כך היא השופטת האפט מבית המשפט השלום בתל־אביב שמציגה חדות מחשבה בפסיקותיה.
השופטת כרמלה האפט מכהנת כבר למעלה מעשור בתור שופטת בית המשפט השלום. ניסיונה הרב אינו בא על חשבון רגישותה וחריצותה. היא לא נותנת לאיש הנחות, כולל לעצמה. הבקיאות ושימת הלב לפרטים מרשימות, כמו גם האופן הייחודי בו היא מכינה תיק. היא מפגינה אנושיות רבה ומחשבה שחורגת אל מעבר לגבולות הצרים של האולם והתיק.
הביקורות הטובות במסדרונות מעידות על שופטת משכמה ומעלה השולטת בפרטי התיקים שמוגשים בפניה ועל הכנה מעולה לקראת הדיונים.
יש שאומרים "כפי שהיא מקדמת את ההליכים בצורה יעילה – כך ראוי שיקדמו אותה למחוזי". ניכר בדיונים באולמה שהיא משרה אווירה עניינית וטובה, בחביבות טבעית המלווה בחיוכים. ניתן רק להצטרף לתקווה ששופטים כמוה ימצאו את עצמם מקודמים – בעיקר כי מגיע לנו, הציבור, שופטים כאלו.
コメント