בפסק דין שפורסם לאחרונה קיבל בית המשפט השלום בראשון תביעה נגד יעקב דדון הנאשם בשורת עבירות רבות של איומים, פגיעה בפרטיות, הטרדה באמצעות הרשתות החברתיות ובטלפונים ניידים.
לפי כתב האישום המתלוננת חגית אמיגא הייתה שוטרת במשטרת ישראל, ובמסגרת תפקידה חקרה את הנאשם כחשוד בתיקים בהם טיפלה. במרץ 2016 נרקם בין השניים קשר חברי ולאחר מספר חודשים עלה הקשר על שרטון והנאשם החל להטריד את המתלוננת ולאיים עליה.
נטען כי הנאשם פעל באופן שיטתי וממושך להטריד את השוטרת, להכפישה ולפגוע בשמה הטוב ובפרטיותה, תוך שימוש בחשבון הפייסבוק האישי שלו, ובאמצעות חשבונות פיקטיביים ותחת שמות משתמש אחרים. בנוסף הוא שלח באופן כפייתי למתלוננת מאות מסרונים מטרידים, על אף שהשוטרת ביקשה להפסיק את הקשר עימו.
הוא לא הורתע וכתב למתלוננת בין היתר: "כל מי שעומד מאחוריך או את אתם תתנו את הדין אני מציע לך לחפש עבודה לא איום פשוט ככה שיהי לך מה להתפרנס כי בדרך שלך טעית אים נחקרתי היום ואחרי שבועיים את באה אליי ואחר כך מקבלת כסף ואחר כך מנסה להפליל אותי ואני טוב זו הדרך ועוד הרבה יש הקלטות".
לפי המתואר בכתב האישום מייחסת המדינה לנאשם עבירות רבות של איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק, ובעניין זה העידה השוטרת ארוכות.
השופט טל ענר הדגיש כי בזמן אמת השוטרת המתלוננת, לא חשפה את הקשר האישי האסור עם הנחקר-לשעבר אך תיארה את ההטרדה האינטנסיבית שחוותה באינספור שיחות והודעות ששיבשו לחלוטין את שגרת חייה.
השוטרת תיארה את היום בו הגיע הנאשם (מבלי שהוזמן) פיזית לביתה כשהוא מדיף ריח אלכוהול, ולאחר שאיים לשבור את דלת הבית, החליטה השוטרת להגיש תלונה, וכן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.
סיפרה על הקשר הכלכלי בינה לבין הנאשם ומסרה שדדון קנה לה מתנות וסייע לה כספית במספר הזדמנויות לאחר שהתוודע למצוקתה הכלכלית, סכומי כסף במזומן.
בהמשך, היא הושעתה מעובדתה בעקבות התלונה למח״ש בסופו של דבר פוטרה ממשטרת ישראל לאחר כתבה שפורסמה עליה וכללה טענות של הנאשם ושל אזרחים נוספים לגבי התנהלותה כחוקרת משטרה.
"אני חושבת שבית המשפט יכול להבין מה אני עברתי. להבדיל אלפי הבדלות מהמילה החמורה שנקראת אונס, הרגשתי כאילו כל יום אונסים אותי, כשאני אומרת תפסיקו ודי, ואני לא רוצה, ואמנם זה לא פיזי אבל נפשי מבחינתי זה אונס הרבה יותר גרוע. ובסופו של דבר, את המטרה שלו הוא השיג. כי נהרסו לי החיים, איבדתי את העבודה שלי במשטרה", היא אמרה.
מנגד, הציג הנאשם נרטיב מנוגד לחלוטין לעדות המתלוננת. לדבריו הכיר את המתלוננת כשהיה במעמד של נחקר, וסמוך לאחר סיום החקירה יצרה איתו קשר בבקשת עזרה אישית, כספית. לטענתו, העזרה נמשכה כשנתיים "עזרתי, המשכתי לעזור כמעט שנתיים, הגעתי למצב שאני מרגיש בנקומט כספומט עצרתי את זה, אמרתי תקשיבי את חייבת לי המון כסף".
לדברי עו"ד דוד טובול "הנאשם לא רדף אחרי המתלוננת ולא הטריד אותה, אלא ביקש את הכסף שלו, והשיחות ביניהם נעשו תוך יחסים חבריים ולא שיחות של הטרדה".
סוף דבר:
השופט ענר קבע כי הנאשם מזוכה מעבירת איומים "לאחר שאף אחת מהאמירות המתועדות המיוחסות לו מגבשת עבירת איומים. מדובר אמנם בהטרדות והכפשות, חלקן דיבתיות, אך בחינתן אחת לאחת מלמדת שהנאשם לא נקט בלשון איומים, ולמעשה המאשימה לא הצביעה בכתב האישום ובסיכומיה על אמירה מובהקת שניתן לראותה כאיום".
Коментарі