בשנת 2020 רכשה חברת מ.אדן לשיווק ומסחר בע"מ מגרש באזור התעשייה בטמרה, במסגרת הליך חדלות פרעון של חברת "מפעלי האומן", שהחזיקה בשטח. עם קבלת זכויות הבעלות, התגלה כי חברת אחים ג'רייס בינוי ונכסים בע"מ, המחזיקים במגרש צמוד, עושה שימוש ב-365 מ"ר מהמגרש.
מ.אדן טענה כי הרכישה בוצעה באישור בית המשפט, ללא כל שעבוד, והזכויות נרשמו כדין ברשות מקרקעי ישראל. בנוסף טענה ל"תאונה משפטית" של עסקאות סותרות.
האחים ג'רייס טענו שגם הם רכשו את אותו שטח ממפעלי האומן, במסגרת הסכם משנת 2013, שנרשם ברשות מקרקעי ישראל, ונעשו בו שינויים הנדסיים, ובכך למעשה הוא נותק מהמגרש.
מ.אדן הגישה תביעה לסלק את החברה של האחים ג'רייס מהשטח השנוי במחלוקת ולקבוע שהיא החוכרת הבלעדית. התביעה הראשונית נדחתה על ידי השופט (בצילום) יצחק כהן מבית המשפט המחוזי בחיפה, והיא ערערה לעליון.
בסוף החודש שעבר קבעו השופטים נעם סולברג, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ שהחוזה שעליו חתמה החברה "ברור כשמש. 'הואיל והקונה ראה ובדק את הנכס וסביבתו' בדק את מצבו הפיזי, המשפטי והתכנוני והזכויות בממכר נמכרות במצבן AS–IS". וציינו כי, "המערערת היא חברה מסחרית ממולחת - לא קוטלת קנים באגם".
עוד נקבע כי, החברה נטלה סיכון בבחירתה לחתום על ההסכם בנוסחו, מבלי לטרוח ולבחון את מצב הזכויות בנכס ואת מצבו הפיזי. משעה שהתממש הסיכון שנטלה, לא יהא זה ראוי ולא וצודק לגלגלו בדיעבד לפתח המשיבה. זו התוצאה המשפטית הנכונה במערכת היחסים שבין הצדדים כאן. זאת, מבלי לגרוע מדרכי פעולה אחרות בעקבות התאונה המשפטית שארעה, ומבלי שהשופטים נקטו עמדה לגביהן.
השופט סולברג, שכתב את פסק הדין, קיבל את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה מפעלי האומן אכן העבירה את זכויותיה בשטח השנוי במחלוקת לאחים ג'רייס כאשר ההסכם הושלם והכסף שולם, העבודות ההנדסיות בוצעו והשטח שולב למגרש שלהם.
צויין כי, מנהל חברת מ.אדן הרוכשת לא ביקר במגרש טרם חתימת החוזה. לו היו עורכים ביקור בשטח, הם היו מגלים שהשטח שבמחלוקת מנותק פיזית מהמגרש.
נקבע כי מכירת הזכויות במגרש כמות שהוא פירושו שהמגרש נמכר בכפוף להסכם משנת 2013, כלומר ללא החלק שנותק ממנו באופן פיזי וסופח למגרש השכן.
הערעור נדחה,
מ.אדן לשיווק ומסחר בע"מ תישא בהוצאות משפט ותשלם לאחים ג'רייס בינוי ונכסים בע"מ 10,000 שקלים.
Comments