לא נגענו: "בית הדין עמוס לעייפה ואף מעבר לכך. נדמה כי עובדה זו אינה זרה לצדדים"

מאת: שלמה בן ברוך

במסדרונות בתי המשפט בישראל המציאות עגומה. על שולחנו של כל שופט - מספר עצום של מאות תיקים הממתינים לשיפוט. עם זאת, חלוקת עומס העבודה הזו רחוקה מלהיות הוגנת, כאשר לחלק מהשופטים יש רק כ-200 תיקים.

החלטה של השופטת שרון שביט-כפתורי מנוסחת היטב הגיע אל המערכת, וקיבלתם אותו בלי שליטשנו אפילו קצת:

"בית הדין עמוס לעייפה ואף מעבר לכך. נדמה כי עובדה זו אינה זרה לצדדים. בית הדין, עושה ככל יכולתו, לקדם את התיקים כמו גם ליתן פסקי דין. יחד עם זאת, בבית הדין חסרים 6 שופטים, כך גם בית הדין נדרש לשמוע את התיקים שנדחו בחודשי המלחמה הראשונים, זאת תוך קביעתם ביומן שהיה עמוס ומלא עוד קודם לכן. כך גם לצערה של הח״מ, אין בידה סיוע משפטי בבחינת עוזר/ת משפטית ו/או קלדנית.

בנסיבות אלו, שעה שבית הדין עמל באולם ברוב ימות השבוע, פסקי הדין נכתבים בהתאם לזמן הפנוי הקיים לבין הדין, בין הכנת הדיונים כמו גם מתן ההחלטות. בית הדין עושה כל מאמת, וכך אף יעשה בתיק זה. פסק הדין ינתן בהקדם האפשרי בנסיבות אלו".