פסק דין שנקבע לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, נמצא כי רופא שיניים אחראי להעלמת מידע מכריע ממטופל.
משכך, חויב רופא השיניים לפצות את המטופלת בגין הפגיעה באוטונומיה ולכסות את הוצאות תיקון הטיפול המופרז שנערך בפיה. כמו כן, השופט (בצילום) משה תדמור-ברנשטיין דחה את תביעת המטופל המבקשת לקבוע קשר בין הליך השיניים לבין תסמונת נדירה שהופיעה לאחר הטיפול.
התובעת (בת 60) עברה בעבר טיפול במרפאת השיניים של הרופא. הצדדים מכירים משנת 1995, ובשלב מסוים היא עברה טיפול שיננית שלטענתה הובילה להידרדרות בשיניה הקדמיות. לאור נסיבות אלו, בסוף שנת 2017, ביקשה התובעת את שירותיו של רופא השיניים, אשר קבע מתווה של טיפולי שורש והתקנת כתרים.
עם זאת, תוצאות הטיפול לא עמדו בציפיותיה, מה שגרם לה לפתוח בהליכים משפטיים בנובמבר 2019. לטענתה רופא השיניים העביר אותה לטיפול מופרז, וכתוצאה מכך התפתחה אצלה תסמונת לא מוכרת המאופיינת ברגישות ואי נוחות בעת סגירת הלסת. יתרה מכך, היא טוענת כי רופא השיניים לא הודיע לה כראוי על ההליך, מה שהוביל למתן טיפול ללא "הסכמה מדעת" ובכך פגע באוטונומיה שלה.
מנגד, טען הרופא ד"ר עבד גאוי כי הטיפול בוצע בהסכמת התובעת ובהקפדה על נהלים מקובלים, ללא רשלנות כלשהי מצדו.כדי להעמיק בטענות, מומחה מטעם בית המשפט בחן את המקרה והגיע למסקנה כי לא הייתה רשלנות רפואית מצד רופא השיניים בביצוע הטיפול.
לדברי המומחית, ייתכן שהוא העניק טיפול מופרז בשיני התובעת, אך איכות עבודתו הכוללת נחשבה סבירה. היא גם הגיעה למסקנה שהמטופל חווה תסמינים של תסמונת נפשית שמובילה לאי נוחות כאשר הפה סגור. הסיבה המדויקת להיווצרותה אינה ידועה.
השופט תדמור-ברנשטיין אימץ את ממצאי המומחית וקבע כי אין כל אינדיקציה לרשלנות רפואית של הרופא במהלך הליך השיניים. למרות זאת, הוא הדגיש שהמצב שונה ביחס להתנהלות הרופא "סביב" הטיפול, במיוחד לגבי המידע שנחשף לתובעת לפני תחילת תהליך שיקום השיניים.
בפסק הדין צוין היעדר ראיות התומכות בטענה שלתובעת נודע על הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בטיפול טרם ביצוע ההליך. "לנוכח טענת הנתבעים כי הוצג לתובעת מתווה שבו בחרה, אבהיר, כי לפי הדין לא די בהצעת מתווה אחד. הנתבע קימץ במידע, הסברים ונימוקים רפואיים שנדרש להם על פי חוק. הנתבע לא פעל למלא אחר חובותיו על פי הדין".
הוא הדגיש כי האישה אמנם הסכימה לטיפול, אך הנסיבות אינן מתיישבות עם המושג "הסכמה מדעת", ומכאן שהרופא פגע באוטונומיה שלה לגבי תכנית הטיפול לטיפול השיניים שלה. השופט הדגיש כי חרף התסמונת שהיא חווה, הגם שנקבע שהרופא אינו אחראי לה, ייתכן שמועצמת אצל האישה תחושת הפגיעה באוטונומיה.
בנסיבות אלה נקבע שעל ד"ר גאוי מבנימינה לשלם למטופלת 30 אלף שקל בגין הצורך בתיקון טיפול היתר שביצע בפיה, וכן 120 אלף שקל בשל הפגיעה באוטונומיה. בנוסף חויב הרופא לשלם לה שכר טרחת עו"ד בסך 35,100 שקל והוצאות משפט.
Comments