בת 65 נכבלה בסאונה בקאנטרי בחדרה ותפוצה בכ-282 אלף שקל.

מאת: מגזין בית המשפט,

ביהמ"ש דן לאחרונה בתביעה שהגישה אישה כיום בת 71 שנפצעה לאחר שנלכדה ואיבדה את הכרתה בסאונה בקאנטרי ספורט חדרה. השופטת (בצילום) ליעד סחייק שגב פסקה לטובת התובעת, וחייבה את הנתבעים לשלם כ-282,000 ₪ פיצויים.

במרץ 2017 עת התובעת ביקרה בקאנטרי ספורט חדרה ונכנסה לסאונה חדשה שלדבריה הייתה בתקופת הרצה. כשניסתה לצאת מהסאונה, היא איבדה את הכרתה ונפלה, וכתוצאה מכך נגרמו לפציעות קשות בראש ובפנים, שבר בלסת ואובדן של שלוש שיניים. בתביעה שהגישה נגד הקאנטרי וחברת הביטוח שלהם "הכשרה".

התובעת תיארה שהיא נאבקה לפתוח את דלת של הסאונה, בדלת הייתה ידית קטנה, ולדבריה היא ניסתה לדחוף ולמשוך ללא הצלחה. עוד טענה כתוצאה מהחום והלחץ היא איבדה את ההכרה. הנתבעים טענו כי התובעת שהתה בסאונה מעבר למגבלת הזמן במקום, מה שהוביל לחולשתה ולאובדן הכרה לאחר מכן.

השופטת סחייק שגב דחתה את טענות הנתבעים ואת טענות האשם התורם - והאמינה לתובעת שהעידה כי היא מנוסה בשימוש בסאונות וכי לא שהתה בפנים לפרק זמן ארוך מהמותר.

בית המשפט מתח ביקורת על הנתבעים על אי מסירת ראיות על מנת להוכיח את טענותיהן, כמו צילומי אבטחה ועדויות עדים. "סרטון אבטחה ממועד האירוע אשר יכול היה לאשש את טענות מי מן הצדדים אכן היה בידי הנתבעת; לא זו אף זו, מנהלה של הנתבעת צפה בו. אלא שהסרטון, שיש בו ללמד על מכלול האירועים ולשפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת, נמחק על ידי הנתבעת או למצער, לא נשמר על ידה".

עוד אמרה השופטת כי "באשר להתנהלות התובעת באשר לתקינות הדלת, נדחות בשתי ידיים", והוסיפה כי "הנתבעות חדלו מלהראות כי דלת הסאונה נפתחת לשני הכיוונים כטענתן, לא הציגו חשבונית או מסמך כלשהו שיעיד על אופי הדלת, על סוג הפתיחה שלה, על הצירים שהורכבו או הוחלפו או למצער, כל ראיה אחרת שיש בה לתמוך בטענותיהן".

בסופו של דבר, נקבע כי פגיעותיה של התובעת נבעו מפגמי התכנון של הסאונה ומאמצעי בטיחות לא נאותים, ולא מהשהייה הממושכת לכאורה.

משכך, יישאו הנתבעות במלוא עלויות ניהול ההליך על ידי התובעת, קרי הוצאות שהוציאה בגין חווה"ד כולן, רפואיות והנדסית.

סוף דבר:

נקבע כי פגיעותיה של התובעת נגרמו משום שלא הצליחה לצאת מהסאונה כשביקשה לצאת ממנה. הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 229,200 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 53,633 ₪.

פסק הדין זה משמש תזכורת לחשיבות שמירה על תקני בטיחות במתקנים ציבוריים והטלת אחריות על האחראים לתאונות הניתנות למניעה.