בשנת 2006 התקשרו בני זוג עם חברת ברטר ברטר המוערכת למימון השקעה. הבעל, בעל מניות בחברה, התחייב להשקיע מיליון שקל אם באמצעות או מתן ביטחונות שיאפשרו לחברה לקבל אשראי.
במסגרת הסדר זה הסכימו בני הזוג להעמיד את דירת האישה ברמת גן כבטוחה, כאשר נרשמה "הערת אזהרה שלילית" למניעת עסקאות בלתי מורשות.
למרות הוראות אלה, לא ניתן בסופו של דבר אשראי על ידי הבנק, וסכום ההשקעה המוסכם לא הועבר לחברה. כשמונה עשר חודשים לאחר ההסכם עמדה החברה בפני הליכי פירוק שהובילו למינוי מנהל מיוחד ב-2009.
ב- 2022, ביקשו בני הזוג למחוק את הערת האזהרה במסגרת הליך פירוק החברה, בטענה שהיא אינה משקפת את המצב הקיים מהנסיבות הקיימות. אולם המנהל המיוחד, עו"ד ארז חבר, התנגד וביקש לממש את הדירה, על בסיס תוקף ההתחייבות של בני הזוג.
השופט (בצילום) חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת עו"ד חבר וקיבל את בקשת האישה להסרת ההערה.
בית המשפט קבע כי האישה אכן שעבדה את זכויותיה בדירה לצורך רישום משכנתא לטובת הבנק. הערת האזהרה השלילית נרשמה אך ורק כדי להתגונן מפני כל שינוי במצבו המשפטי של הנכס, אך מאחר שלבנק אין אינטרס בהליך הוא לא יעמיד אשראי לחברה בפירוק.
יתרה מזאת, השופט הבהיר כי הערת האזהרה השלילית אינה מקנה זכות לתפוס את הנכס, שכן נועדה רק למנוע שינוי במצב המשפטי של המקרקעין, ולא יצרה שיעבוד שניתן לממש.
עוד הדגיש השופט, גם אם תביעה כזו הייתה ניתנת לתביעה, תוקפה חלף חמש שנים קודם לכן. משכך, הורה בית המשפט על מחיקת ההערה ולחייב את קופת הפירוק בהוצאות בני הזוג בגובה 15 אלף שקל.
Comments