מאבק משפטי נערך לאחרונה בפני השופט הרי קירש בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בין פקיד שומה חולון נגד חברת פורין פאואר כוח עובדים זרים בע"מ, ש.ש מטרות בע"מ ואלכסנדר שינדר המחזיק במניות החברות.
התיק נסוב סביב בקשה למתן צו עיקול על סכום לכאורה שחייבות החברות לרשות המסים, וכן סוגיית צו עיכוב יציאתו מן הארץ של אלכסנדר שינדר.
השופט קירש, בהחלטה חלקית, בחר להתייחס בנפרד לבקשת עיכוב יציאתו של שינדר בשל זכויות היסוד הכרוכות בכך והסבוכות של סוגיות המס.
מהדיון עולה כי "לפורין הוצאו שומות מס לשנים מ-2016 עד 2019 הנוגעות לשורה של נושאים, לרבות חבות בהיטל עובדים זרים, זכאות העובדים הזרים לנקודות זיכוי בחישוב המס על פי פקודת מס הכנסה, ניכוי מס במקור מתשלומי דמי שכירות למשכירי הדירות בהן משתכנים העובדים הזרים, זקיפת הכנסת עבודה בגין שווי המגורים והביטוח הרפואי המסופקים לעובדים הזרים ועוד".
על פי השומות הנ"ל לשנים 2016 עד 2019 חבות המס לפני קנסות, הפרשי הצמדה וריבית – מגיעה לכדי 38.7 מיליון ש"ח בקירוב.
לטענת רשות המסים, הסכום העדכני הכולל של חבות המס, הוא קרוב ל- 50 מיליון שקלים והשומות האמורות הן מושא ערעורי המס.
היבט מכריע אחד שעלה במהלך ההליך נמצא כי פורין, חברה רווחית, חילקה דיבידנדים באחת עשרה הזדמנויות שונות במהלך התקופה מחודש יוני 2019 עד לחודש יול.2021 שלושת הדיבידנדים הראשונים, בסכום ברוטו כולל של כ- 2 מיליוני ש"ח, חולקו לידי מר שינדר בעת שהוא עדיין החזיק את מניות פורין במישרין.
לטענת רשות המסים, שינדר העביר את מניות פורין לידי ס.ש. בחודש יולי 2020 ובחודש אוגוסטו 2020 פורין חילקה דיבידנדים בגובה 17.345 מיליון ש"ח לידי ס.ש. ובהמשך, בשבע פעמים נוספות, חולקו דיבידנדים לחברה ס.ש. בסכום כולל של 12.46 מיליון ₪, יוער כי על הדיבידנדים בין פורין ובין ס.ש. לא הוטל מס, לנוכח הוראות סעיף 126ב.
במסגרת ההחלטה נעתר השופט באופן חלקי לבקשות פקיד השומה: "מתן צו האוסר על המחזיק לאפשר למר שינדר או למי מטעמו לבצע בחשבונות כל פעולה, לרבות משיכת כספים, שחורגת מהתנהלות רגילה וסבירה, כאשר לעניין זה 'פעולה שחורגת מהתנהלות רגילה וסבירה' תוגדר כמשיכה או כהעברה בסכום העולה על 100,000 ש"ח , או שוויו במטבע חוץ, או סדרה של משיכות או העברות קשורות או סמוכות המסתכמות בסכום האמור או יותר".
השופט קירש, אמר כי לדעתו מן הראוי להפעיל כלפי שינדר אמצעי מתון יותר לעומת זה שאומץ לגבי פורין עצמה. והוסיף "אין הוא הנישום העיקרי וחבותו במס הנדון מכוח סעיף 119א עדיין שנויה במחלוקת"
עוד ציין השופט ש"פקיד השומה צודק, ככל הנראה, כי הפעלת סעיף קטן ג1 איננה כרוכה בקביעת ממצא לפיו 'יש בדעתו של אדם פלוני לצאת מישראל', כפי שנאמר בסעיף קטן א".
אולם לאור המסקנה שאליו הגיע השופט, כי אין צורך למצות את הדיון בנקודה זו, פקיד השומה לא הצליח להראות כי אכן יש בדעתו של מר שינדר לעזוב את ישראל לצמיתות או אף לתקופה ארוכה.
בהינתן נסיבות אלו, עולה אפוא התהייה כיצד מניעת יציאתו של מר שינדר מישראל – אף בהנחה שאם הוא ייצא, הוא לא ישוב – עשויה להועיל לפקיד השומה בגביית המס, או מידי פורין פאואר או מידי שינדר עצמו?
השופט ציין "נזכיר כי אם יוצדק השימוש בסעיף 119א כלפיו, ואם ערעורי פורין פאואר יידחו, מר שינדר עצמו עלול להיות חייב במס בהיקף של כ- 1.46 מיליון ₪, הסכום נטו של דיבידנדים שהתקבלו בידיו".
לאחר שקילת מכלול הנסיבות אמר השופט "פקיד השומה לא השכיל" במידה של ממש להראות כיצד נוכחותו הכפויה של מר שינדר בישראל תתרום רבות לסיכויי הגבייה.
סוף דבר:
על כן, קבע השופט קירש כי יש לבטל את צו עיכוב יציאתו הזמנית של שינדר, מותנה בהפקדת 725,000 שקל כערבות בקופת בית המשפט. תנאי זה נועד להבטיח את נוכחותו של שינדר בישראל עד להסדרת ענייני המס.
כמו כן, השופט ציין כי סכום הערבות יוחזר עם חזרתו של שינדר כאשר הוא ישוב ויפקיד בידי פקיד השומה את כל הדרכונים התקפים שיש בידיו, בעודו שוהה בישראל וצו עיכוב היציאה מן הארץ יחודש בהחלטה שיפוטית.
״לגבי התרחשות עתידית שפרטיה אינם ידועים היום. הרי בניגוד לבקשה להטלת עיקול אצל מחזיק צד שלישי לגבי נכסים שעשויים להגיע לידיו בעתיד, רשות המסים עצמה תהיה מודעת לכל בקשה עתידית לביצוע החזר מס ותוכל לפעול אז לפי מיטב הבנת".
"לנוכח ההוראות השונות שניתנו בהחלטתי אינני פוסק הוצאות משפט לצד זה או אחר".
コメント