בפסק דין שנקבע לאחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון התקבלה החלטה בנוגע לסכסוך בין הזמר עופר לוי ליוצר והמלחין דוד זיגמן. התובע דמות בולטת בתחום הזמר המזרחי.
התביעה שהוגשה על סך של 170,000 ₪ ושעילותיה נעוצות בחוק איסור לשון הרע, ובפגיעה בזכות המוסרית לחוק זכות יוצרים.
היוצר והמלחין זיגמן רשם בספרי אקו"ם את עצמו כבעלים של 575 יצירות, בין יתר יצירותיו קיימת יצירה בשם "לנצח לאהוב", אותה מבצע הנתבע הזמר הידוע עופר לוי. זיגמן ציין בבית המשפט כי הוא חבר אקו"ם מאז שנת 1993.
הנתבע הינו זמר פופולארי בתחום הזמר המזרחי. במהלך השנים הנתבע קיבל מהתובע את הרשות לבצע 12 יצירות, אשר היצירה הינה אחת מהן.
במרץ 2020, במהלך תקופת מגיפת הקורונה, אירח הזמר איתי לוי את עופר לוי למופע משותף ששודר במרשתת, בדף הפייסבוק של איתי לוי.
במסגרת המופע התקיים בין השניים דיאלוג אודות היצירה, איתי לוי שאל:
"ספר לנו איך קיבלת את השיר הזה (לנצח לאהוב)".
עופר לוי: "כל השירים שכתוב 'דוד זיגמן' זה עופר לוי כתב, רק שלא ידעתי שיש אקו"ם ויש שם פרנוסה, ונתתי לו את הקרדיט, הוא ישב לידי. אני אספר לך על 'לנצח לאהוב'. זה שיר שאני כתבתי". לאחר דברים אלה ביצעו השניים את היצירה יחדיו.
מלכתחילה הגיש זיגמן את התביעה גם כנגד הזמר איתי לוי, ואולם שני אלה הגיעו לכלל הסדר פשרה לפיו התביעה כנגד איתי לוי סולקה תמורת תשלום של 7,000 ₪.
זיגמן טוען כי הפרסום והדברים שאמר עופר לוי במופע מהווים הוצאת לשון הרע והפרת זכותו המוסרית.
לטענתו, הוא מחבר היצירה וטענת עופר לוי במופע הייתה שקרית ופוגענית, כאשר לטענתו צפו במופע 785,000 איש לפחות והיו גם שיתופים רבים.
לטענת הזמר עופר לוי, באותה עת, לא היה מודע לקיומה של אקו"ם ועל כן לא פנה אליה ולא ביקש ממנה לרשום אותו כיוצר השירים. רק בשנת 2004 כשפנה לאקו"ם נאמר לו כי היוצר זיגמן רשום בספריה כבעלים של היצירות הללו.
השופט רפי ארניה הדגיש כי: "רישום בספרי אקו"ם יש מעמד ראייתי. הנטייה היא לסבור שאדם שרושם יצירה מסויימת על שמו בספריה ומעביר את ניהולה לידי אקו"ם, אינו עושה זאת בחלל האוויר אלא משום שהוא המחבר של היצירה". עוד הוסיף השופט ארניה "חלוף הזמן מחזק את הנטייה לקבוע כי מי שרשום בספרי אקו"ם כבעלי היצירה, הוא אכן יוצרה".
למעשה, הפעם הראשונה שבה הזמר עופר לוי טען כי הוא בעל זכות היוצרים ביצירות, היה במועד הפרסום בשנת 2020. דהיינו, משך 16 שנה שתק.
קושי נוסף בגירסת הזמר עופר לוי ציין השופט נובע מטענתו שהוא כלל לא הכיר את אקו"ם עד אשר הפך לחבר בו בשנת 2004. ואולם, בעטיפת האלבום שהוציא בשנת 1992 מגלה כי הוא נושא עליו את חותמת אקו"ם.
עוד ציין השופט, כי גירסתו של הזמר עופר לוי כאילו לא ידע על אקו"ם כלל עד שנת 2004 מוקשית בעיניו. והוסיף: "הטענה שאמן כה נודע כמו הנתבע (כפי שהוא הציג את עצמו לאורך כל עדותו) לא ידע על קיומו של מוסד כה חשוב ומרכזי בעולם זה נחזית בעיני בלתי סבירה ובלתי מתקבלת על הדעת".
לעומת זאת, הדגיש השופט, כי היוצר זיגמן דבק בגירסתו כי היצירות הינן מפרי עטו. כתב את המילים ליצירות וגירסתו נחזתה בעיניו מהימנה ואותנטית והוסיף "איני מוצא סיבה מדוע להימנע מאימוצה".
סוף דבר:
השופט ארניה: "הפרסום עולה כדי "לשון הרע". משכך, הוכח שהמדובר במופע שקיבל תפוצה גבוהה מאוד (כולל הפרסום), ומכאן הצורך בפיצוי על הצד הגבוה".
נוכח כל האמור השופט חייב את הזמר עופר לוי לשלם ליוצר דוד זיגמן 73,000 ₪. ואגרת המשפט, ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.
באשר לפיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית, איתי לוי התפשר בהסכם פשרה בסכום של 7,000 ₪,
Comments