השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד פסקה כי אין להשיב לאב את דירת המתנה שהעניק לילדיו, בגלל "התנהגות מחפירה" מצידם, כטענתו. על דירה אחרת קבעה כי יש להשיב לו משום שהוא הבעלים הרשמי.
אדם מבוגר בשנות השמונים לחייו רכש דירות באשקלון ובפתח תקווה. הדירה הראשונה נרשמה בטאבו על שם הבן, ואילו הדירה השנייה נרשמה על שם שני ילדיו. לפני כשנתיים הגישה תביעה לבית המשפט למשפחה באשדוד בדרישה לקבל לידיו את שתי הדירות בחזרה כי התחרט על המתנה. לטענתו ילדיו מדרים אותו מנכדיו ולא מאפשרים לו לראותם, התנהגות שעולה כדי "התנהגות מחפירה".
עוד טען כי ילדיו שכנעו אותו שלא לרשום את הדירות על שמו, במטרה להגן על הנכסים מפני אשתו הנוכחית (התחתן בשנית). בנוסף, טען האב כי מרגע שביקש להשיב אליו את רכושו ילדיו ניתקו קשר, חסמו אותו בנייד ואף אינם מאפשרים לו לשוחח עם ילדיהם, נכדיו.
מנגד טענו הילדים שמאחורי התביעה עומדת אשתו הנוכחית שמבקשת להשתלט על רכושו. בכל מקרה, הדירה באשקלון שייכת לבן, כאשר האב לכל היותר סייע במימון רכישתה. לגבי הדירה בפתח תקווה טענו הילדים שמדובר במתנה שהושלמה ברישום, באופן המונע מאביהם לחזור בו.
השופטת עפרה גיא דחתה את טענות התביעה וקבעה שמדובר במתנה שהושלמה ואינה ניתנת לביטול. עם זאת היא הורתה שדירה אחרת באשקלון, הרשומה על שם הבן, תוחזר לאב לאחר שנמצא כי הוא בעליה האמיתיים. הדירה בפתח תקווה תיוותר בבעלות הנתבעים, וכי התובע לא יכול לחזור בו מהמתנה. לתמיכה במסקנתה היא ציינה שלאורך השנים ערך התובע לטובת ילדיו חמש צוואות שונות שבכולן ציווה את הדירה לילדיו: "הואיל ומדובר בצוואות שנערכו על ידי האב במשך למעלה משלושים שנה, אין לי אלא לקבוע כי צוואות אלו שיקפו את הלך רוחו של האב באותה העת ואת המצב הנתון בעת הרלוונטית" כתבה השופטת.
בהמשך לכך, דחתה השופטת גיא את טענת האב ליחס מחפיר מצד ילדיו. לדבריה היא התרשמה שמדובר דווקא באנשים המכבדים את אביהם הקשיש. בנסיבות אלה נדחתה בקשת האב לחזור בו מהמתנה, ונקבע שהדירה בפתח תקווה שייכת לילדים. לעומת זאת נקבע כי הדירה באשקלון תועבר בטאבו על שם האב. לדברי השופטת, רכישת הדירה מומנה במלואה על ידי האב, והוא נהג בה מנהג בעלים לאורך השנים כשהגיע לישראל מצרפת, מקום מושבו. בנוסף ציינה כי העובדה שלא נרשמה על הדירה הערת אזהרה לטובת האב מובנת, שכן מדובר בבני משפחה מדרגה ראשונה.
עוד בחדשות:
Comments