בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע החודש בערעור שעניינו גובה המזונות שישולם על ידי בעלה לשעבר של אישה עבור שניים משלושת ילדיהם (השלישי בגיר). המקרה זכה לתשומת לב בשל רמת החיים הגבוהה של בני הזוג וההוצאות המשמעותיות הכרוכות באורח חייהם.
בני הזוג התגוררו בעבר בפנטהאוז מפואר, שבו הוצאות המשפחה החודשיות הסתכמו ב-60,000 שקל. הכנסתו נטו של האב עמדה על 117,000 ₪ לחודש, ואילו האם השתכרה 10,000 ₪. מאחר שהילדים שהו בעיקר עם האם, בית המשפט הגיע למסקנה כי על האב לשלם 30% לצרכי הבן ו-15% לצרכי הבת בהתאם לשעות לשהותם אצלו.
האם ערערה על החלטת המזונות בטענה כי היא אינה מתיישבת עם רמת החיים הרגילה של המשפחה. היא ביקשה להגדיל את סכום המזונות, וכן הוצאות לחינוך, בריאות, תשלומי משכנתא ותחזוקת בית עד לבגרות בנם הצעיר.
השופטים שאול שוחט, עינת רביד ונפתלי שילה קיבלו חלקית את ערעורה של האם. הם קבעו כי המשפחה אכן הוציאה סכומים ניכרים אך הדגישו את הצורך לקבוע אילו הוצאות קשורות ישירות לקטינים.
משכך, עמד בית המשפט על צרכי הילדים בסך של 4,000 ₪ כל אחד, בניכוי התשלום החלקי שכבר שילם האב על סמך זמנם עמו. סכום המזונות הועלה לאחר מכן ל-7,070 שקל בערעור, מה שמבטיח שצרכים שאינם תלויי שהות יכוסו במלואם על ידי האב.
בית המשפט הכיר בחשיבות השמירה על צרכי הילדים לאחר הפרידה, והבחין בין הוצאות חובה להוצאות מרצון. האב היה מחויב לכסות את ציוד בית הספר, קייטנות מחנות קיץ במלואם. עם זאת, הוא לא יחוייב לממן הוצאות כמו אופניים, שיעורי נהיגה או שהייה במלון.
עוד קבע בית המשפט בעניין תשלום המשכנתא האב יישא במלוא ההחזרים עד למועד עליו הסכימו הצדדים בבית הדין הרבני או עד הגיע הקטין א' לגיל 18 או עד שהוא יסיים את בית הספר התיכון לפי המוקדם.
סוף דבר: "בהינתן הודעת המשיב בדבר חזרתו מהערעור שכנגד ולאור קבלת הערעור של המערערת באופן חלקי ביותר יישא המשיב בהוצאות המערערת ובשכ"ט עורכת דינה בסכום מופחת של 8,000 ₪".
לא פרופורציונאלי ונוגד את הלכות התורה בעניין זה. הסכום תלוי בסביבה בה הם גרים, בבתי הספר אליהם הם הולכים ובכלל הנסיבות שאופפים אותם. למה שיחיו בעוני כעת בגלל פסיקה שרירותית של 4,000₪ לילד? כשהאב משתכר 117,000₪!!!!