ההחמרה בענישה בעבירות נשק היא רוחבית, חלה גם על מי שאין לו עבר פלילי וגם על מי שלטענתו נשא נשק בלתי חוקי להגנה עצמית. כך קובע שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, בהסכמת השופטים חאלד כבוב ורות רונן.
השופט אלרון מדגיש את העלייה המדאיגה בעבירות הנשק, ומתייחס אליהן כאל מכת מדינה. ללא קשר לסוג עבירת הנשק המבוצעת, הוא טוען כי ההשפעה על ביטחון הציבור ותחושת הביטחון של אזרחים שומרי חוק מחייבת ענישה משמעותית גם עבור אנשים ללא עבר פלילי.
אלרון מסתמך על דבריו של השופט אלכס שטיין, ומדגיש את המשמעות של הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על פושעי נשק. לבתי המשפט תפקיד מכריע במיגור תופעת עבירות הנשק והרחקת עבריינים חמושים מחיי אזרחים שומרי חוק. על ידי נקיטת עמדה נחרצת בעניין הענישה.
השופט אלרון מכיר בסיכון המוגבר הכרוך בעבירות נשק, בעיקר במגזר הערבי. עבירות אלו לא רק פוגעות בשלום הציבור ובביטחון אלא גם יוצרות קרקע פורייה להמשך פעילות פלילית. ההשלכות ההרסניות של עבירות אלו נראות מדי יום, מה שמחייב לנקוט במדיניות לענישה קשה בדמות עונש מאסר משמעותי בפועל.
אלרון מוסיף כי מדיניות הענישה הנוקשה צריכה לכלול את כל ההיבטים של סחר בלתי חוקי בנשק, החל מיצרני או מבריחי הנשק הבלתי חוקי, דרך הסוחרים בו ועד לאלו הנוטלים אותו לידם ועושים בו שימוש בלתי חוקי לרבות החזקה ונשיאה.
אלרון מדגיש כי החוק חל באופן שווה על מי שמתיימר לשאת נשק בלתי חוקי למטרות הגנה עצמית.
בית המשפט שואף להעביר מסר ברור כי ללא קשר לכוונה מאחורי החזקת נשק, עבירה על החוק תגרור ענישה חמורה, לרבות עונשי מאסר משמעותיים.
אלרון דחה את ערעורו של נח חווא, אשר נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה (השופט דניאל פיש) ל-35 חודשי מאסר בשל החזקה ונשיאה של אקדח טעון ושישה כדורים. לנוכח עברו הפלילי המשמעותי של חווא והעובדה שהוא שלף את נשקו תוך בריחה מהשוטרים, עונש זה אינו מחמיר ואולי אף מקל, מסיים אלרון.
קביעתו של השופט יוסף אלרון להחמרת הענישה בעבירות נשק משקפת מחויבות לשמירה על שלום הציבור, הביטחון והסדר החברתי. באמצעות אימוץ גישה קפדנית ובלתי מתפשרת לעבירות נשק, שואף בית המשפט להרתיע פשעים עתידיים ולהרחיק עבריינים מהחברה.
Comments