השופט דחה את תביעת הענק נגד יועצי ההנפקה רפי ליפא וגל עמית בפרשת קריסת אול-יר

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה על הסף תביעה כספית על סך 300 מיליון ש"ח, אשר הוגשה נגד יועצי ההנפקות רפי ליפא, גל עמית וגבי דרנוב, זאת בנוגע לקריסתה של חברת הנדל"ן האמריקאית אול-יר (All Year). פסק הדין ניתן על ידי שופט המחלקה הכלכלית, מגן אלטוביה (בצילום), אשר קבע כי אין לייחס ליועצים אחריות משפטית או חבות אישית בגין הנזקים הנטענים.

התביעה, אשר הוגשה על ידי מחזיקי אג"ח של החברה, התייחסה לקריסתה של אול-יר לאחר גיוס בסך של 2.3 מיליארד ש"ח בבורסה בתל אביב, והופנתה כלפי 23 נתבעים שונים, לרבות בעלי השליטה, נושאי משרה, רואי החשבון, מעריכי השווי, חברות הביטוח וכן יועצי ההנפקה עצמם. עיקר הטענה כלפי היועצים התבססה על טענה כי שימשו בפועל כשומרי סף וכי חלה עליהם חובה לפקח על פעילות החברה.

לטענת התובעים, יועצי ההנפקה נטלו חלק פעיל בישיבות דירקטוריון, השתתפו באירועים של החברה, והציגו בפני המשקיעים מצגים שנועדו להרגיע ולחזק את האמון בהתנהלותה של אול-יר, וזאת לכאורה תוך התעלמות מבעיות יסוד בהתנהלות החברה שהובילו בסופו של דבר לקריסתה.

במסגרת ההליך נטען, כי על היועצים חלה חובת זהירות מוגברת, וכי יש לראות בהם ככפופים לדין החל על נושאי משרה בחברה, זאת לנוכח מידת המעורבות והקשר ההדוק שניהלו עם הנהלת החברה לאורך תקופת פעילותה בשוק ההון.

ואולם, השופט מגן אלטוביה דחה טענות אלה, וקבע כי יועצי ההנפקה לא שימשו כנושאי משרה, לא היו אחראים לניהול השוטף של החברה, ולא חלה עליהם כל חובת פיקוח או אחריות לנעשה בתוך אול-יר. נקבע, כי השתתפותם בישיבות או באירועים, אין בה כשלעצמה להקים חבות משפטית כלשהי.

עוד הבהיר השופט אלטוביה, כי יש להבחין בין אחריותו של יועץ לבין חובותיו של נושא משרה בחברה, ובפרט כאשר האחרונים הם אלו שהיו מופקדים בפועל על קבלת ההחלטות. לדבריו, נכון היה למקד את ההליך המשפטי בנושאי המשרה המובהקים, אשר פעלו או חדלו לכאורה תוך הפרת חובותיהם הישירות.

בקשת הסילוק שהגישו יועצי ההנפקה התקבלה, ומנגד, נדחו בקשות סילוק שהוגשו על ידי רואי החשבון ומבקרת הפנים של החברה. בקשות נוספות שהוגשו על ידי דירקטורים ומעריכות השווי טרם הוכרעו. התובעים חויבו בתשלום הוצאות משפט בסך של 12,000 ש"ח.