ראש לשכת עורכי הדין מזהיר: מינוי נציב תלונות עלול להפוך לכלי פוליטי לפגיעה בשופטים

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים תתכנס ב-22 באפריל; העותרים צפויים להגיש בקשה לצו ביניים שיבלום את כינוסה.

לאחר כמעט שנה בה נותר תפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים בלתי מאויש, הודיע שר המשפטים יריב לוין על כינוס הוועדה אשר תבחר את הנציב החדש. המועד נקבע ליום 22 באפריל, ובמקביל נמשכת ההתנגדות המשפטית לתיקון החקיקה שיזם השר, תיקון המעורר התנגדות ציבורית נרחבת ועתירות תלויות ועומדות בבג"ץ.

על פי מידע שהגיע מגורמים המעורים בהליך, העותרים מקווים כי מיד לאחר חג הפסח ייקבע מועד לדיון בעתירתם. ככל שמועד כאמור לא ייקבע, הם צפויים להגיש בקשה דחופה לדיון וכן בקשה למתן צו ביניים שיאסור על כינוס הוועדה עד להכרעה שיפוטית בעתירה שהוגשה.

התיקון לחוק קובע כי הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים תכלול שבעה חברים, בהם לפחות שלושה בעלי זיקה פוליטית מובהקת לקואליציה. בוועדה חברים שר המשפטים יריב לוין, השרה עידית סילמן, חבר הכנסת אופיר כץ, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין – נציג שופטי בית המשפט העליון, השופטת בדימוס ורדה וירט-ליבנה – המייצגת את נשיאי בתי המשפט המחוזיים, הרב יצחק זר – דיין בדימוס מטעם הרבנים הראשיים לישראל, וכן עו"ד ענת מיסד-כנען – הסנגורית הציבורית הארצית.

לפי התיקון החדש, לכל אחד מחברי הוועדה נתונה סמכות להציע עד שני מועמדים לתפקיד. ההכרעה בדבר המינוי תתקבל ברוב רגיל של ארבעה מבין שבעת החברים.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, יצא בביקורת חריפה על המהלך, וטען כי מדובר בניסיון לשלול את עצמאותה של מערכת המשפט באמצעות מינוי פוליטי למוסד שאמור להוות גוף ביקורת בלתי תלוי. לדבריו, התנהלות שר המשפטים בטקס השבעת כבוד השופט נעם סולברג לתפקיד משנה לנשיא בית המשפט העליון שיקפה בבירור את מגמת ההחלשה השיטתית של מוסדות הביקורת. בכר הדגיש כי לשכת עורכי הדין עתרה לבג"ץ נגד החוק, וכי היא תעמוד כחומה בצורה נגד כל ניסיון לפגוע בעצמאות השיפוט.

התיקון לחוק נחשב לחלק בלתי נפרד ממערך החקיקה של הרפורמה המשפטית. עם אישורו בכנסת, הוגשו עתירות שונות לבג"ץ אשר מבקשות לבטלו, בטענה שמדובר בפגיעה חמורה בעקרונות יסוד חוקתיים – ובראשם עקרון הפרדת הרשויות.

ככל שיתקיים כינוס הוועדה ותתקבל בו החלטה בדבר מינוי נציב, כאשר הליך משפטי תלוי ועומד בעניין חוקיותו של ההרכב, עשוי בית המשפט העליון להידרש לשאלות עקרוניות בנוגע לתחום סמכותה של ועדה סטטוטורית לפעול בנסיבות כאלה. ההכרעה שתינתן עשויה לשאת השלכות רחבות בנוגע לאופן מינוי בעלי תפקידים ציבוריים בכלל, ולגבי מעמד מוסד נציב תלונות הציבור על שופטים בפרט.