זה לא מצחיק: נאור ציון ניצב בפני תביעת ענק על לשון הרע בסך 160 אלף ש"ח

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית משפט השלום בתל אביב דן לאחרונה בתביעה שהגיש פרשן הספורט עידן יחזקאל, בגין פרסומי לשון הרע שפורסמו כלפיו על ידי הסטנדאפיסט ואושיית הרשת נאור ציון, בעמוד הטיקטוק הפופולרי שבבעלותו.

במוקד ההליך טענתו של התובע, לפיה הנתבע בחר לפרסם אודותיו תכנים מבזים, תוך שימוש בלשון פוגענית, חוזרת ונשנית, שכל תכליתה – כך נטען – השפלתו הפומבית של התובע והטלת דופי באישיותו המקצועית והציבורית. יחזקאל, העוסק בפרשנות ספורט ומפעיל חשבון טיקטוק פעיל, טען כי הפך למטרה להתקפות חוזרות מפי הנתבע, אשר עושה שימוש בבמה הדיגיטלית שברשותו כדי להכפישו ברבים.

לטענת התובע, הסרטון נשוא התביעה כולל שורת אמירות קשות, המהוות לשון הרע מובהקת. בין היתר, נטען כי ציון כינה אותו "אהבל", "עילג", "מטומטם", ואף תיאר אותו כמי שראוי לתפקיד של "שומר במקלחות של כפר יציץ", או "מי שלא התקבל להיות שומר בבריכה בבני עי"ש", בנוסף, "אחד שזרקו אותו מלהיות ספר צבאי... תפסיק לשקר כל הזמן... אתה כזה שקרן". פרשנויות אלו, כך נטען, חורגות באופן מובהק מגדר סאטירה לגיטימית ומהוות פגיעה מכוונת בשמו הטוב של התובע, המוכר לציבור הרחב גם בזכות פעילותו הפרשנית.

התביעה הוגשה בסכום כולל של 160,000 ש"ח, בגין נזקים תדמיתיים, פגיעה בפרנסה ונזקים לא ממוניים. בכתב התביעה נטען כי "מדובר בפרסום שנעשה בכוונת מכוון, מתוך מטרה לפגוע – ולא רק בבחינת גחמה יצירתית או ביקורת סאטירית". עוד הודגש כי הפגיעה בתובע איננה סמלית, אלא בעלת השפעות ממשיות, לרבות ירידה דרמטית בחשיפה לסרטוניו, תגובות עוינות מצד קהל העוקבים ופגיעה ממשית בשיתופי פעולה מסחריים.

הנתבע, נאור ציון – סטנדאפיסט מוכר ובעל חשבון טיקטוק עם כ-128 אלף עוקבים – כפר באחריותו, וטען כי מדובר בפרודיה לגיטימית, המתאפיינת בסגנון סאטירי ובהבעה חופשית של עמדה. לגרסתו, הדברים נמסרו על רקע עמדות פומביות שהשמיע יחזקאל, ואין הם אלא תגובה לעמדה מקצועית – ולא מתקפה אישית. "אדם סביר", כך נטען, "היה מבין שאין מדובר בעובדות, אלא בביקורת קומית מובהקת, שכל מטרתה לעורר שיח ציבורי".

בכתב ההגנה נטען עוד כי לשון התביעה עצמה, וכן תגובות קודמות של יחזקאל, כוללות ביטויים דומים בעוצמתם, דבר אשר, לשיטת ההגנה, שולל את האפשרות לטעון לפגיעה פתאומית בלתי צפויה. הנתבע הוסיף וטען כי הדברים נאמרו "מתוך הקשר ברור של הומור ובמסגרת תבנית סאטירית, המקובלת בפלטפורמות תוכן מסוג טיקטוק". לשיטתו, התביעה מגלמת ניסיון פסול להצר את צעדיו של יוצר תוכן באמצעות התדיינות משפטית.

בהחלטה שניתנה לאחרונה, הבהירה השופטת מיה רויזמן-אלדור (בצילום) כי הצדדים יתייצבו לישיבת קדם משפט ויקפידו על קיום מלא של הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תוך ניסיון כן להגיע להבנות לפני המשך ההליך. עוד ציינה השופטת כי "יש לשקול ניהול ההליך בגישור, במטרה לייעל את ההתדיינות ולחסוך בזמן שיפוטי יקר".

עידן יחזקאל, בתשובתו לטענות ההגנה, חזר והדגיש כי "אין מדובר בתגובה לגיטימית אלא בהשפלה שיטתית, הפוגעת בי באופן עקבי, לא מצחיק, ולא סביר". לשיטתו, גם סאטירה נושאת אחריות, בוודאי כאשר היא מבוצעת על ידי אדם בעל השפעה רחבה, בקנה מידה שיכול להסב נזק ממשי. "החופש ליצור איננו חופש לפגוע, בוודאי לא כשמדובר בפגיעה חוזרת הפוגעת באדם אחד פעם אחר פעם", טען. בית המשפט צפוי להכריע בשאלות מורכבות הנוגעות לגבולות חופש הביטוי ברשתות החברתיות, ובפרט באשר למתח הקיים בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע.