ביהמ"ש אישר תביעה נגזרת נגד יעקב אטרקצ'י: "העדיף אינטרס פרטי על פני טובת החברה"

מאת: שלמה בן ברוך,

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, יעקב שרביט, התיר באחרונה ניהול תביעה נגזרת נגד יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הנדל"ן הציבורית אאורה השקעות. ההחלטה התקבלה על רקע טענות לפיהן אטרקצ'י נטל לעצמו עסקת נדל"ן משמעותית, אשר לטענת התובעים הייתה אמורה להיות חלק מהפעילות העסקית של החברה הציבורית.

לפי הטענות שהועלו, בשנת 2018 חכר אטרקצ'י קרקע באור יהודה במסגרת מכרז של רשות מקרקעי ישראל, בסכום של 57 מיליון שקלים, וזאת באמצעות חברה פרטית שבשליטתו. בהמשך, הקרקע שימשה בסיס לתכנון פרויקט של הקמת קמפוס עבור הקריה האקדמית אונו. זמן קצר לפני תחילת הבנייה, מכר אטרקצ'י את מלוא הזכויות לגורמים שלישיים בתמורה כוללת של כ-100 מיליון שקלים.

התובעים טוענים כי מדובר ברווח תיאורטי של 43 מיליון שקלים, שנבע מניצול הזדמנות עסקית ששייכת, לשיטתם, לחברת אאורה – בה משמש אטרקצ'י הן כמנכ"ל והן כבעל שליטה. לטענתם, מהלך זה מהווה הפרה של חובות האמון, ההגינות והנאמנות החלות על נושא משרה בכיר בחברה ציבורית.

בית המשפט קבע כי לעת הזו, יש מקום לאפשר לתובעים להמשיך ולברר את התביעה בבית המשפט. השופט יעקב שרביט (בצילום) ציין בהחלטתו כי בשלב זה הוכחה לכאורה עילת תביעה, לפיה ההזדמנות העסקית המדוברת מצויה במעגל הפעילות של החברה, ולפיכך – הייתה צריכה להיות מוצעת לה תחילה, קודם לניצולה באופן פרטי.

עוד הדגיש השופט כי לא הובאו ראיות המעידות על כך שהתביעה הנגזרת הוגשה משיקולים זרים או בחוסר תום לב. לדבריו, יש להעמיק בבחינת העובדות במסגרת ההליך עצמו, ובפרט ביחס לשאלת הקרבה העסקית בין הפרויקט שנחכר לבין פעילות הליבה של החברה הציבורית.

חברת אאורה הגיבה להחלטה וטענה כי מדובר בצעד ראשוני בלבד, וכי אין לראות בו הבעת עמדה מהותית לגבי עצם קיומה של עילה. לגישת החברה, רכישת הקרקע נעשתה למטרות תעסוקה ומסחר – תחום שאינו בליבת עיסוקה של אאורה, המתמקדת בפרויקטים למגורים בלבד.

עם זאת, השופט שרביט התייחס לפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, וקבע כי גם הזדמנויות המצויות ב"מעגל השני" של פעילות עסקית, עשויות להיות כפופות לדין המנהלי החל על בעלי שליטה. על כן, יש לברר את המקרה לגופו במסגרת התביעה.

לסיכום, בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את ניהול ההליך, והדיון צפוי להתמקד בשאלה העקרונית: האם הפרויקט שנרכש באור יהודה היה הזדמנות עסקית של החברה הציבורית – או עסקה פרטית מובהקת. ההכרעה תתקבל בהמשך, לאחר בירור ממצה של כלל הנתונים והמסמכים.