מאת: שלמה בוצ'צ'ו
בית המשפט למשפחה בתל אביב דן לאחרונה בבקשה חריגה להכרה באימהות – לאחר שאישה שתרמה ביצית לבת זוגה במסגרת הליך של תרומת זרע, ביקשה להיות מוכרת כאם הביולוגית של הילדה שנולדה. השופטת מירה דהן קבעה כי יש להיענות לבקשה – אך רק לאחר ביצוע בדיקה גנטית.
בפני השופטת דהן הובאה בקשתן של בנות זוג, שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל ונרשמו כנשואות במרשם האוכלוסין בישראל. השתיים הביאו לעולם ילדה באמצעות הפריה חוץ-גופית: ביצית שנלקחה מאחת מהן הופרתה בזרעו של תורם אנונימי, והעובר הושתל ברחמה של בת הזוג השנייה, שנשאה את ההיריון וילדה את התינוקת – כיום בת כשנתיים.
לאחר הלידה, נרשמה היולדת כאם היחידה של הפעוטה. השתיים פנו לרשות האוכלוסין בבקשה לרשום גם את תורמת הביצית כאם נוספת, אך נענו בשלילה. לטענתן, הסירוב מפלה אותן לרעה לעומת זוגות הטרוסקסואלים – בהם האב הביולוגי נרשם כהורה מבלי להידרש לבדיקות או צווים.
מנגד טענה המדינה, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כי קשר גנטי לבדו אינו מקנה אוטומטית מעמד של הורה, ויש להוכיח את ההורות באמצעות צו הורות פסיקתי או צו אימוץ – וזאת, רק לאחר ביצוע בדיקת רקמות. עוד ציינה המדינה כי הכרה אוטומטית באימהות על בסיס תרומת ביצית עלולה להוביל למצבים בהם יהיו שלושה הורים משפטיים לילד, תוצאה שאין לאפשרה.
השופטת דהן איזנה בין העמדות: מחד, היא קיבלה את עמדת המדינה שהתניית ההכרה בבדיקה גנטית היא הכרחית. מאידך, היא דחתה את הדרישה להוציא צו הורות או צו אימוץ.
"בענייננו אין חולק כי השימוש בביציות של המבקשת 1 נעשה לצורך הולדת ילד משותף לה ולמבקשת 2", ציינה השופטת, "ומתוך כוונה תחילה ליצירת יחידה משפחתית בה שתי בנות הזוג ישמשו אימהות לאותו הילד". היא הבהירה כי הגדרת תורמת הביצית כ"תורמת" בלבד – אינה משקפת את המציאות העובדתית של ההליך.
לגבי טענת המדינה לפיה הכרה בזוגות חד-מיניים תוביל ל"הורות של שלושה הורים", השיבה השופטת דהן: "החשש מופרך בנסיבות התיק, שכן נעשה שימוש בזרע של תורם אנונימי, ולתינוקת אין אב מוכר. ממילא לא קיימת סכנה להוספת הורה שלישי". אשר למקרים עתידיים, הבהירה השופטת כי כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו, תוך הפעלת שיקול דעת שיפוטי פרטני.
בסיכומו של ההליך נקבע כי תורמת הביצית תוכר כאם במסגרת פסק דין הצהרתי – אך רק לאחר שתציג בדיקה גנטית שתוכיח את ההורות. השופטת דהן דחתה את הבקשה להכיר בה מבלי לעבור את הבדיקה, וציינה: "נוכח טעויות קשות שנפלו בשנים האחרונות בהליכי הפריה מלאכותית, אין מנוס מהצגת ראיה מדעית, אובייקטיבית ומהימנה, כדי לבסס קשר גנטי. בדיקה גנטית לסיווג רקמות היא הכלי הטוב ביותר לכך".
コメント