מאת: שלמה בוצ'צ'ו
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה עתירה שהגיש בעל דירה בעיר, וביטל צו הריסה שהוצא למבנה קטן על גג הבניין שבו הוא מתגורר. ההליך התנהל בפני השופטת נגה בליקשטיין שחורי (בצילום), אשר קבעה כי הצו הוצא על בסיס נתונים עובדתיים שגויים, וכי לא הוכחה הריסה ובנייה מחדש – אלא רק שינויים חיצוניים למבנה ישן.
תחילתו של ההליך בדוח שערכה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, בעקבות תצלומי אוויר מהם עלה לכאורה שבוצעו שינויים במבנה הקיים על גג הבניין. בדוח הביקורת תוארה "עבודה אסורה בקומת גג פתוח של הריסת מבנה קטן ובניית מבנה חדש מקירות וגג מחומרים קלים". לאור כך, ובהתבסס על טענת פקחי העירייה כי לא חלפו שישה חודשים ממועד ביצוע העבודות – נחתם צו הריסה מנהלי בהתאם לסעיף 221 לחוק התכנון והבנייה.
התושב, שבבעלותו אחת הדירות בבניין, עתר לבית המשפט המנהלי באמצעות עתירה לביטול הצו. לטענתו, המבנה המדובר – חדר בגודל של כ-7 מ"ר – קיים מעל 40 שנה, ומשמש את כלל הדיירים לצורך גישה לגג, תיקון נזילות וזיפות. הוא טען כי לא מדובר במבנה חדש, אלא בחדרון ישן שקירותיו חוזקו באמצעות לוחות פח כדי להגן עליו מפני גשם ורעש, מבלי שנעשתה הריסה או הגדלה של שטח המבנה.
עוד טען התושב כי מיד לאחר שהובהר לו שמדובר בעבירה תכנונית, הוא הסיר את הפלטות והחזיר את המצב לקדמותו, ולפיכך – אין כל הצדקה לצו הריסה כה דרסטי. מנגד טענה העירייה כי על פי תצלום אוויר שנערך טרם הוצאת הצו, המבנה המקורי נהרס ובמקומו הוקם מבנה חדש, גדול יותר, ללא היתר בנייה.
השופטת בליקשטיין שחורי דחתה את טענות הוועדה המקומית, והעדיפה את גרסת התושב. לדבריה, היה על העירייה לבסס את החלטתה לא רק על צילום אוויר, אלא גם על ממצאים ישירים, ביקור בנכס או ראיות נוספות – מה שלא נעשה. בפסק הדין נכתב: "הצו הוצא על יסוד ממצאים חלקיים וללא תשתית ראייתית מספקת, ואין בו כדי להצדיק הריסה של מבנה שהתקיים במשך עשרות שנים ללא כל פעולה מצד הרשויות".
עוד הוסיפה השופטת כי גם אם בוצעה תוספת חיצונית, הרי שאין בכך כשלעצמו כדי להצדיק הריסה של מבנה שלם, ובמיוחד כאשר זה לא הוקם לאחרונה. "לא בכל מקרה ומקרה שבו נעשה שינוי חיצוני במבנה שעומד ללא היתר בנייה, ניתן להורות על הריסתו של המבנה בדרך של צו הריסה מנהלי... הצדק עם המבקש, והשינויים שביצע אינם מצדיקים את החלתו של הצו", כתבה השופטת בליקשטיין שחורי**.
לבסוף הדגישה השופטת כי אין באמור כדי להכשיר את המבנה – אשר נבנה מלכתחילה ללא היתר – וכי העירייה רשאית לפעול בכלים תכנוניים אחרים, ככל שתמצא לנכון. עם זאת, היא חזרה והבהירה כי במקרה הנדון, הוצאת צו הריסה מיידי וכולל לכל המבנה אינה עומדת באמות המידה החוקיות.
Comentários