רמי לוי ודליה איציק בבית המשפט: תביעה נגזרת על 127 מיליון שקל בטענה לניגוד עניינים

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה נגזרת נגד רמי לוי, בעל השליטה בחברת "רמי לוי שיווק השקמה", וכן נגד חברי דירקטוריון החברה. התביעה, אשר הוגשה על ידי בעל מניות בחברה, אמוץ חורב, מייחסת ללוי ולדירקטורים הפרות של חובותיהם כלפי החברה, לרבות חובות האמון, הזהירות וההגינות. נטען כי הנתבעים לא פעלו לטובת החברה הציבורית, אלא אפשרו ללוי לנצל הזדמנות עסקית משמעותית לטובתו האישית. ההליך מתברר בפני השופט אריאל צימרמן (בצילום).

על פי כתב התביעה, רמי לוי פעל בניגוד לאינטרסים של החברה בכך שרכש באופן אישי, באמצעות חברת BGI השקעות, שבה הוא מחזיק, כ-27% ממניות חברת ישראייר. נטען כי לוי העדיף לבצע את הרכישה בעצמו, במקום לאפשר לחברה הציבורית שבשליטתו לבצע את העסקה לטובת כלל בעלי מניותיה. בכך, נטען, לוי פעל תוך ניגוד עניינים חמור והסב לחברה הפסד פוטנציאלי משמעותי.

בנוסף לרמי לוי, נתבעים בתביעה גם חברי דירקטוריון החברה: מרדכי ברקוביץ, אופיר אטיאס, דליה איציק, מיכאלה אלרם, יורם דר, חיים לוטן, נופיה אוחנה ויעקב נגל. על פי הנטען, הדירקטורים כשלו במילוי תפקידם, בכך שנמנעו מפיקוח נאות על פעולותיו של לוי, לא מנעו ממנו לפעול תוך ניגוד עניינים, ולא פעלו כדי להבטיח שהעסקה תבוצע על ידי החברה הציבורית.

עוד נטען כי העסקה לא הובאה לדיון ואישור במוסדות הניהוליים של החברה, וכי ההחלטות התקבלו ללא שקיפות, ללא תיעוד פרוטוקולים וללא קבלת אישורים נדרשים מהדירקטוריון או האסיפה הכללית של בעלי המניות. בנוסף, נטען כי חברי הדירקטוריון נמנעו מלפעול באופן יזום למניעת ניגוד העניינים, ובכך אפשרו ללוי לפעול לטובתו האישית על חשבון החברה.

חברי ועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה, בתקופה הרלוונטית, הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם כלפי החברה, ביצעו הפרת חובה חקוקה, חרגו מההרשאה ופעלו ללא סמכות. זאת, כאשר התירו לרמי לוי לגזול את עסקת ישראייר מהחברה, במקום לוודא כי ההזדמנות העסקית תנוצל לטובתה. בשל כך, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לפצות את החברה בגין הנזק הכבד שנגרם לה, כתוצאה מגזילת מלוא ההזדמנות העסקית, בסכום הנתבע במסגרת ההליך.

לפי כתב התביעה, עסקת ישראייר אינה המקרה היחיד שבו פעל לוי לכאורה תוך ניגוד עניינים. נטען כי לוי קיבל החלטות נוספות בחברה אשר היטיבו עמו באופן אישי, תוך שימוש בשליטתו בחברה ובחברת BGI השקעות, לצורך ביצוע עסקאות נוספות מהן הפיק רווחים על חשבון החברה הציבורית ובעלי מניותיה.

התובעים מבקשים מבית המשפט להורות על ביטול העסקה ולחייב את רמי לוי להשיב את הרווחים שהופקו ממנה לחברה. כמו כן, מבוקש לחייב את חברי הדירקטוריון בפיצויים בגין הפרות חובותיהם כלפי החברה והנזקים שנגרמו לה. השופט אריאל צימרמן צפוי לבחון את התנהלות הנתבעים ולקבוע האם הופרו החובות החוקיות והפיננסיות כלפי החברה ובעלי מניותיה.

התביעה מעריכה את הנזק שנגרם לחברה בכ-127 מיליון שקל, סכום המבוסס על פוטנציאל הרווחים שהחברה הציבורית הייתה יכולה להפיק אילו הייתה מבצעת את העסקה בעצמה. חברת רמי לוי שיווק השקמה הגיבה כי היא לומדת את פרטי התביעה וסבורה כי יש לה טענות הגנה טובות שיביאו לדחייתה.

בסופו של דבר, השופט אריאל צימרמן יצטרך להכריע האם פעולותיו של רמי לוי וחברי הדירקטוריון מהוות הפרה של חובותיהם כלפי החברה, והאם יש מקום להשבת הכספים והטלת אחריות אישית על הנתבעים. הכרעה בתיק זה עשויה להשפיע באופן משמעותי על מנגנוני הפיקוח והאכיפה בחברות ציבוריות ובתחום הממשל התאגידי.