בית המשפט המחוזי בתל אביב דן לאחרונה בבקשה לאישור הסדר נושים בתיק חדלות פירעון של אסי שמייסר. הבקשה לוותה בהתנגדות משמעותית מצד חברת אמסלם טורס, אשר טענה כי החייב מסתיר נכסים וזכויות שיש לו בנכס בחיפה, וכי ההסדר אינו משקף את מצבו הכלכלי האמיתי. בפני השופטת איריס לושי עבודי נדונה הבקשה, במסגרתה נדרש בית המשפט להכריע האם לאשר את ההסדר שנחתם עם הנושים, לאחר שזכה לתמיכת רובם אך עורר התנגדות מצד נושה מרכזי.
השופטת איריס לושי עבודי הדגישה כי "אישור הסדר נושים נועד לאזן בין הצורך בשיקום החייב לבין זכויות הנושים לקבל פירעון מרבי על חובם״. בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נקבע כי לצורך אישור ההסדר יש צורך בתמיכת רוב הנושים ובסכום מסוים מערך החוב. בעניינו של שמייסר, ההסדר כלל תשלום של 6,750 ש"ח לחודש, תשלום חד-פעמי של 350,000 ש"ח, והעברת כספים מקרנות הפנסיה וההשתלמות של החייב. בנוסף, ויתרו הוריו של החייב על חובם, שהסתכם בכ-4 מיליון ש"ח.
השופטת ציינה כי "במהלך חודש מרץ 2024 גובש הסדר נושים על בסיס היקף חובות כולל של כ-13.5 מיליון ש"ח, אשר כלל מספר סעיפים מהותיים". בין עיקרי ההסדר: "ראשית, החייב ישלם לקופת ההסדר תשלומים של 6,750 ש"ח לחודש במשך 36 חודשים, סך כולל של 243,000 ש"ח; שנית, סך נוסף של 350,000 ש"ח ישולם על-ידי צדדי ג', הורי החייב והורי רעייתו, בתוך 21 ימים ממועד אישור ההסדר; שלישית, סכום נוסף של 350,000 ש"ח ישולם על-ידי החייב עצמו בתוך 12 חודשים מאישור ההסדר; רביעית, החייב יעביר לקופת ההסדר את כלל קופות הגמל, הפנסיה וקרנות ההשתלמות הרשומות על שמו, בשווי כולל של כ-200,000 ש"ח; חמישית, הוריו של החייב יוותרו על חובם המאושר בסך 4,015,828 ש"ח; שישית, כל סכום נוסף שיתקבל בידי החייב במהלך 48 חודשים מיום אישור ההסדר, למעט ירושה, אם יעלה על 35,000 ש"ח ברוטו לחודש, יועבר לקופת ההסדר; ושביעית, כל נכס שיתגלה בעתיד ולא דווח על-ידי החייב ימומש ותמורתו תועבר לקופת ההסדר".
השופטת איריס לושי עבודי נדרשה לבחון את ההתנגדויות שהוגשו נגד ההסדר. אחת ההתנגדויות המרכזיות הוגשה על ידי חברת אמסלם טורס, אשר טענה כי החייב מסתיר נכסים והציג מצג שווא לגבי יכולותיו הכלכליות. עוד נטען כי ההסדר המוצע מעניק לחייב יתרון משמעותי על חשבון הנושים, אשר ייאלצו להסתפק בפירעון חלקי בלבד. השופטת הדגישה כי "לא כל טענה בדבר הסתרת נכסים מצדיקה דחיית הסדר נושים. יש לבחון את הטענות בזהירות ולהביא ראיות קונקרטיות".
במהלך הדיונים, חזרה חברת אמסלם טורס על התנגדותה אך לבסוף הסירה אותה, דבר שאפשר את המשך ההליך לאישור ההסדר. עם זאת, חברת ארם פיננסים בע"מ העלתה טענות נוספות בדבר התנהלות החייב, וביקשה להחריג את חובה מההסדר, בטענה כי שמייסר פעל בחוסר תום לב והסתיר נכסים נוספים. השופטת קבעה כי "נטל ההוכחה לכך שהחייב מסתיר נכסים מוטל על הטוען לכך, ואין די בהעלאת חשדות בעלמא כדי למנוע את אישור ההסדר".
השופטת איריס לושי עבודי ציינה כי על פי הוראות החוק, נושה הטוען כי ההסדר המוצע אינו משקף את מצבו הכלכלי של החייב, עליו להוכיח זאת בראיות של ממש. מאחר וארם פיננסים לא הציגה ראיות מספקות, ומכיוון שההסדר עמד בדרישות החוק, בית המשפט קיבל את עמדת הנאמנת והורה על אישור ההסדר. "אישור הסדר נושים מבטיח ודאות לנושים ומאפשר לחייב לפתוח דף חדש, כל עוד הוא עומד בתנאי ההסדר", קבעה השופטת בהחלטתה. עוד הוסיפה כי "דיני חדלות פירעון נועדו לא רק להשיב חובות לנושים, אלא גם לאפשר לחייב להשתקם ולהחזיר את פעילותו הכלכלית למסלול תקין".
ההחלטה הדגישה כי אישור הסדר נושים מהווה איזון בין הרצון לאפשר לחייב שיקום כלכלי לבין זכותם של הנושים לקבל פירעון מקסימלי של חובם. נקבע כי חלופת פירוק עלולה להביא לחלוקת דיבידנד נמוכה יותר לנושים, ולכן יש הצדקה לאישור ההסדר. השופטת ציינה כי "יש לתת משקל גם לתועלת הכלכלית שבהסדר נושים לעומת פירוק, שכן פירוק עלול לגרום לפגיעה משמעותית יותר בנושים".
בסופו של דבר, פסק הדין שניתן על ידי השופטת איריס לושי עבודי קובע כי ההסדר יאושר במלואו, ללא החרגת חוב ארם פיננסים. עוד נקבע כי הנאמנת תמשיך לפקח על ביצוע ההסדר ולוודא כי החייב עומד בתנאיו. "יש להבטיח כי החייב עומד בהתחייבויותיו, תוך פיקוח הדוק מצד הנאמנת", ציינה השופטת.
כמו כן, הדגישה כי "אכיפת תנאי ההסדר חיונית לשמירה על אמון הציבור במערכת חדלות הפירעון והליכי השיקום הכלכלי". בכך, בא לסיומו תיק חדלות הפירעון של אסי שמייסר, בכפוף ליישום ההסדר על ידי כל הצדדים.
Comments