בית המשפט דחה התנגדות נושים: לא הוכחה הברחת נכסים בעסקת הגירושין

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופט רון גולדשטיין בבית משפט השלום בתל אביב, נדחתה בקשת נאמנת בהליך חדלות פירעון לבטל העברת זכויות בדירה מאדם החייב כ-465,000 ש"ח לגרושתו. השופט גולדשטיין קבע כי העברת הזכויות בוצעה כחלק מהסכם גירושים אותנטי, שנחתם לפני שהחייב נקלע לקשיים כלכליים, ולא כהברחת נכסים מנושיו.​

בני הזוג נישאו בשנת 2008, ובמהלך נישואיהם רכשו דירה בשטח 33 מ"ר עם מרפסת צמודה בגודל 46 מ"ר. לאחר כעשור, הם נפרדו, והבעל עזב את הבית. במסגרת הסכם הגירושים שנחתם בשנת 2018 וקיבל תוקף של פסק דין, הוסכם שהבעל יעביר את חלקו בדירה לאישה תמורת סכום מסוים.​

בנובמבר 2022, חויב הבעל לשלם 465,000 ש"ח בתביעה כספית שהוגשה נגדו. כחודש לפני פסק הדין, חתם הבעל על הסכם נוסף עם גרושתו להעברת חלקו בדירה אליה, תמורת סכום נמוך מזה שנקבע בהסכם הגירושים. בדצמבר 2022, פנו הנושים בבקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון, בטענה שסמיכות הזמנים בין ההסכם השני לפסק הדין מעלה חשד להברחת נכסים.​

הנאמנת והממונה על הליכי חדלות פירעון טענו שהעברת הזכויות בדירה בוצעה בתמורה של 196,000 ש"ח בלבד, המהווה כ-16% משווי הזכויות האמיתי, ולכן יש לבטל את ההעברה.​ החייב וגרושתו טענו שההעברה בוצעה במסגרת הסכם גירושים שקדם להסתבכות הכלכלית של החייב, ובתמורה שאושרה על ידי בית המשפט.​

השופט גולדשטיין קבע שלא הוכח שהעברת הזכויות בדירה נעשתה ללא תמורה הולמת או במטרה להבריח נכסים מנושיו של החייב. הוא ציין שהסכם הגירושים הראשון נחתם בשנת 2018, לפני הגשת התביעה הכספית נגד החייב, ושמדובר בהסכם מקיף הכולל נושאים נוספים כמו מזונות ופירעון הלוואות.​

בנוגע לתמורה עבור חלקו של החייב בדירה, טענו בני הזוג לשעבר שהסכום ששולם בפועל עמד על 450,000 ש"ח, ששולמו במגוון דרכים. השופט קבע שסכום זה אינו מופרך או בלתי סביר, בהתחשב בחוות דעת שמאית מלפני עשור שהעריכה את שווי הנכס ב-1.7 מיליון ש"ח.​

בסיכומו של דבר, השופט גולדשטיין דחה את הבקשה לביטול העברת הזכויות בדירה, ופסק הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח לטובת האישה.​